שאלה
שלום לכבוד הרב.
בזמן האחרון יש לי "שגעון חדש" בראש. אני ממש ממש רוצה לעשות ראסטות בשיער (כל השיער נראה בסוף כמו קובץ חבלים...). אומנם זה "שגעון", אבל זהו גם רצון ממש חזק...
אבל יש כמה בעיות:
1. אני בש"ל, כקומונרית. אני לא בטוחה שזה ראוי שאדם שאמור להיות דמות לחינוך ודוגמא, יהיה בעל תסרוקת מאוד לא שגרתית.
2. אני לא בטוחה עד כמה זה ראוי מבחינה דתית...
3. אין אפשרות לפרק את הראסטות, אלא רק לגלח את כל השיער. האם זה ראוי לקומונרית ו/או בת דתית להיות גלוחת ראש לתקופה עד שהשיער יצמח?
המון תודה מראש,
וכל טוב!
תשובה
ב"ה
שלומות,
אני מבקש סליחה על הצורה בה אני מגיב.
זה לא נובע מחוסר כבוד.
אנו לא מכירים, לכן תגובתי כללית.
רקאשית אני מאוד מכבד את הרצון של כל אחד לבנות לעצמו נתיבים בהם הוא מבטא את יחודו.
אבל,
האם באמת כל כך משעמם לנו, כל כך ריק לנו שאנו עסוקים בשאלות אלה?
האם נכון להציג זאת רק כשאלה של "מה יאמרו אחרים?"
האם השאלה המרכזית היא לא מה א ת אומרת?
האם השאלה המרכזית היא לא מה לך יש לומר על המציאות המיוחדת שנוצרה? מנין נובע הרצון? מנין נובע הצורך?
אני מרגיש שיש מקום לבנות עולם פנימי שלא ירגיש שום צורך לרצות את זה.
אני משוכנע שאת בחורה טובה. האם לא ברור לך שיש דברים שלא נעשה רק בשל העובדה שאנו לא רוצים לתת לגיטימציה לאירועים כגון אלה. האם לא ברור לך שגם אם אינך מזדהה בכלום עם אלה שנוהגים לילך כך אבל עצם ההליכה יוצרת זהות מסויימת ומטשטשת את ההתנגדות.
לכן,
אל תעשי כן ובעז"ה תראי ברכה בכל עמלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה'!
בברכה נאמנה,
שי