קשר עם חבר של אחי

שלום רב
קראתי את דבריך, כמה פעמים, וחשבתי היטב על הדברים, ורציתי ראשית כל ליידע אותך בכמה דברים שאני חושש שאולי אינם במודעות שלך.
דעי שכאשר מתיחסים לבנים צריך להכיר את העולם שלהם, את הדרך שבה השכל שלהם עובר, בדרך של ההתייחסות לדברים, ואף בחברה שהם רגילים לחיות בה.
לדוגמא, שש שנים זה עדיין פער שאפשר לגשר עליו בנושא של נשואין, אך לפעמים המרחק בגיל זה הוא משמעותי בהתייחסות אל דברים. את בת 16 והוא ממילא בן 22. הרבה אנשים בגיל זה מתייחסים לבת בת 16 כאל נערה אשר אין כל שייכות לחשוב כלל על ענין נשואין, הוא רואה את הקשר כדבר טבעי והוא ברור לו שלא רק שהוא לא קשור לענין שיש לו עוד זמן, בודאי שלך יש עוד הרבה יותר זמן והוא כלל לא יעלה בדעתו שאת חושבת על הנושא. לכן הוא יצור קשר כזה של ידידים ושל אחות של החבר הטוב בלא כל חשש שאת חושבת ומרגישה דברים אלו או אחרים.
במודעות שלו נראה לי שהוא אחר שלב שאת לפניו (לדוגמא שלב הבגרויות) ושלב זה הוא מאד משמעותי ולכן אין קשר כל כך בין מישהו שלפני השלב למי שאחר השלב ולכן הוא לא יעלה בדעתו כלל לבנות קשר אמיתי.
כמו כן הקשר לפי מה שאת כותבת התחיל לפחות לפני 5 שנים ואז ודאי היית ילדה, והוא התייחס אליך כאל ילדה למרות שהוא היה כבר בן 18 וכבר לא ילד, ולכן היחס שהוא קנה כלפיך בשלב ההוא זה של יחס אל ילדה, ואינני יודע עד כמה הוא מעכל את השינוי אצלך במשך השנים, שכן מנסיון שלי, כאשר מתרגלים להתייחס למישהו כאל ילד, קשה מאד להתרגל להסתכל עליו כאל בוגר, ואף לפעמים אני נפגש בתופעה שההורים שלי מתייחסים אלי כאל ילד למרות שכבר לא מעט שנים אני נשוי ובעל ילדים, אך קשה להם לעכל את השינוי, ובודאי שהוא כלל לא מעלה דעתו לחשוב על הנושא.
לכן לא הייתי מציע לך לבנות יותר מידי על הקשר הזה, ולנסות לדחות את המחשבות האלו כמה שיותר, ולמרות שאני בטוח שזה לא קל, אך דומני שאת עלולה להיות מאוכזבת כאשר תנסי לברר את הדברים.
כמו כן חשוב לזכור עוד נקודה, אתם כבר בקשר בצורה זו או אחרת כבר 5 שנים, ואת עדיין צעירה. על מנת להתחתן את תהיי צריכה לחכות לפחות עוד שנתיים. האם את חושבת שקשר לפני נשואין יכול להיות כל כך ארוך? האם זה נכון?
לכן המלצתי היא שגם מסיבה זו תחשבי היטב, תחשבי על כך שאת עדיין צעירה, ועדיין את לא בשלב לכבול את עצמך למערכת של נשואין, וגם קשר קרוב מידי לפני חתונה הוא בעייתי מאד, ולכן בכל מקרה הנכון הוא להפסיק את הקשר, ובודאי שלא לפתח אותו יותר שכן דבר זה בכל מקרה עלול להזיק לך.

אך אני יודע שהדברים לא קלים, ושאת מרגישה שניסית ולא צלחת, אך כבר אמרו לנו חז"ל שכאשר אדם מנסה ולא מצליח אסור לו להתייאש אלא הוא צריך להתאמץ שוב ולהשתדל עוד ועוד עד שלבסוף הוא יצליח, ואני מאמין שאם תנסי שוב ושוב בסופו של דבר תצליחי ותראי שאת מרוויחה מכך המון, ושעשית את הדבר הטוב ביותר.
תחשבי על כך שהוא בטח לא חושב עליך בצורה רצינית אלא הקשר שלו הוא מעצם הקשר עם המשפחה, ותנסי לתפוס מרחק ממנו, תנסי לעשות מחיצה רגשית ומעשית ממנו, להתחמק כמה שאפשר למפגש משותף ודברים אלו יעזרו לך, אם כי לא יפתרו אותך מההתמודדות אך יעזרו לך שההתמודדות תהיה קלה יותר.
בברכת הצלחה רבה
יצחק.