שאלה
שלום!
לפני מספר חודשים ניתקתי קשר רציני עם מישהו לאחר מס' חודשים בהם היינו יחד למטרת חתונה
מתוך הבנה שזה לא מתאים ונכון כרגע.
הוא היה צריך "למצוא" את האני שלו-מיהו ומהו...
(דבר שנחוץ לדעתי לכל אדם).נפרדנו מתוך הבנה
שזה לט נכון ולא טוב לנו עכשיו ואולי בעוד שנה-שנתיים נהיה מעוניינים לחזור(אם זה יהיה רלוונטי)..למרות ההחלטה שהתקבלה מצד שנינו בהבנה-הוא מראה סימני חרטה ומרגיש ממש רע עם עצמו.לאחר שניסתי לדבר איתו הבנתי שמצבו ממש קשה מאז הפרידה והוא לא מצליח להתאושש ממנה.
ממש קשה לי עם זה גם מפני שקשה לו וגם כי אני מרגישה שזה מפריע לו בישיבה,ומפריע לו לצמוח וללמוד לימוד תורה לשמה.מה לעשות???
תשובה
בס"ד
שלום,
אני לא מכיר אתכם או את המקרה לפרטיו.
אתן כמה נקודות כלליות ותראו מה אפשר ליישם.
קודם כל צריך לדעת שיש 2 שלבים בהתפתחות האישיות.
יש תיקונים וברורים שצריך לעשות לפני החתונה- עיצוב אישיות בסיסית וקביעת דרך שבלעדיהן אי אפשר (ולדעתי אסור) לגשת למערכת זוגית- אחרת הצד השני עלול לגלות תוך כמה חודשים שהשתנת...
יש ברורים ובנייה ועיצוב שצריך לעשות ביחד, בזוג, עם החתונה אדם ואשה משלימים את עצמם וממשיכים לברר ולעצב את עצמם ובעיקר אחד את השני.
איך יודעים איזה ברורים עושים לבד ואיזה ביחד?
קשה מאד לדעת.
בגדול, לפני קשר צריך לגבש קווים כלליים- איזה סוג בית אני רוצה, איך אני רואה אותי ואת משפחתי מבחינה תורנית ותרבותית, האם אני מסוגל לקחת אחריות ולעמוד בה?
אלה תנאי סף- אם אין עדיין יציבות נפשית ואישיות שבקווים כללים מגובשת- חבל"ז...
שנית, את נשמעת לי בחורה עם לב טוב- אך אין זה מתפקידך לתמוך בו בשעותיו הקשות אם איניכם בקשר מתקדם.
יש ברורים שכל אדם חייב לעשות לבד, בעצמו, מול הקב"ה. יש נסיונות שצריך לעמוד בהם ומכשולים שצריך להתגבר עליהם.
אם הא זקוק לעידוד וחיזוק- עליו לפנות לחברים בישיבה או לרבנים.
זה לא בריא לבנות קשר מתוך מצוקה.
לא בריא לבנות קשר שבו עליך "להושיע" אותו ממצוקותיו.
וגם אם קשה- אם אכן זה המצב- יש להפרד.
דווקא מתוך הצורך להתמודד בעצמו ולהתגבר על הקשיים- אני בטוח שהוא יצא מחוזק.
אבל
אם שניכם מרגישים שהייתה פה הזדמנות (ועדיין יש). שיש קשר שיש לו פוטנציאל להתממש העתיד הקרוב, להתקדם ולהבנות לקשר יציב וקבוע שיתן לשניכם כוחות- אולי הגיע הזמן לחבור יחד.
אני לא מדבר על חתונה מחר,
אבל להתחיל להעלות למחשבה- להתקדם ולקדם את הקשר לבנות אותו ולהבנות ממנו.
ולשים לב שהקשר אכן מתקדם והולך ונבנה.
בקשר אמיתי צריך להשקיע
אי אפשר להתייחס אליו כמקום לברוח אליו.
אך אם הוא לא מהווה בריחה- אלא מטרה ויעד ושאיפה- אזי הוא גם עוזר להבנות אישית...
אני מציע להתייעץ עם משהו קרוב, לך או לו שמכיר אתכם טוב יותר...
יהי רצון שהקב"ה יאיר את דרככם...
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
or.tzfat@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם