שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
אני בחורה בת 19 עוד מעט, חברי ואני נמצאים מזה כחודש ומשו ביחד (וזה אחרי חצי שנה בערך של היכרות שהלכה והתהדקה)- אפשר לומר שהקשר בינינו הוא למטרת נישואין..
הבחור בישיבת הסדר, מתגייס עוד כמה חודשים למשך שנה וארבעה..
יצא לנו לדבר קצת על חתונה ודי השלמתי עם העובדה שרק עוד שנה ו7 חודשים בערך יגיע הזמן (אחרי הכל- הוא חושב שיהיה 'הוגן כלפי' אם נתחתן אחרי הצבא)..
לי אישית ממש קשה עם הקשר הזה (כמו לכל אחד), ק"ו שלהחזיק קשר למשך שנה/ שנתיים- זה יותר מדי בשבילי..
הפתרון האידיאלי במצב כזה (נראה לי) הוא לנתק את הקשר למס' חודשים ואז לחזור, הבעייה היא שאף אחד מאיתנו לא רוצה לנתק את הקשר, אפילו לא לכמה שבועות- אנחנו אפילו לא חושבים על זה..
רציתי לדעת מה אתה חושב על החזקת קשר רציני במשך שנה ושבעה חודשים.. הקשר לא יהיה לעוס מדי (אני חושבת שכן)..? עדיף לחכות לאחרי הצבא אז להתחתן(מבלי לנתק את הקשר)..? עדיף להתארס בשנה הקרובה ואז כשיהיה בסיס והקשר יהיה יותר חזק, אז להחזיק ת'קשר עוד קצת..?!
מה לעשות..?
הייתי ממש שמחה לשמוע את דעתך בנדון..
תודה רבה!
אני.
תשובה
אינני חושש כי הקשר יהיה "לעוס". אני מאמין כי הוא ילך ויתחזק. אני מקווה כי יהיו לכם כוחות להתמודד עם המגבלות והאיסור לקרבה גופנית ביניכם. אני גם לא חושב שזה מציאותי לנתק את הקשר למשך שנה וחצי. אינני חושב גם שאירוסין ישנו את ההרגשה לכאן או לכאן. האפשרות של חתונה נראית לי טובה, אם כי, צריך לדעת מראש כי קשה מאד לעבור שנת נישואין ראשונה בזמן שרות צבאי, וכמה שתחשבו שזה קשה- זה הרבה מעבר לכך. מצד שני, זה הרבה יותר קל כאשר אתם נשואים, ומנהלים חיי משפחה ובית. האושר הוא גדול, והחווייה עמוקה מאד...
בהצלחה בהחלטה ובחיים.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם