שאלה
בס"ד! לצ"י!
לכבוד הרב שלום!
נראה לי ששאלתי את כבוד הרב כבר על אותו נושא שאלה אבל היא קצת השתכללה.. לצערי..
אני מדריך בסניף בני עקיבא כל שהוא. (אני עוד חודשים בן 17) נכנסתי לפני כשנה. כשניכנסתי היה לנו חבורה כזאת שתמיד הולכת יחד חזרה הביתה.. לאט לאט התחלתי יותר ללוות איזו אחת מהחבורה.. רק עד לפיצול שלנו.. אפילו לא הלכתי סנטימטר יותר ממה שאני צריך!! אבל לאט לאט התחלתי ללוות אותה (היא בת 17 ו3 חודשים..) יותר לכיוון הבית שלה.. וגם התחלנו אחרי זה לשבת ליד הבית שלה.. ובקיצור נראה לי שהבנת לאן אני חותר.. דיברנו שעות על גבי שעות!!! לאט לאט הקשר בינינו התחזק.. (כמו שאתה רואה כל התהליך הזה בעצם היה איטי.. התהליך הזה קרה בערך 3 חודשים!!) חשבנו מה לעשות עם הקשר שפתאום נוצר.. לא תיכננו שום דבר.. פשוט פתאום..חשבנו שזה גיל צעיר מדי בשביל קשר רציני. החלטנו לעשות מעין "הקפאה" שנדבר רק פעם בשבועים!!! כמובן שזה לא הלך אחרי שבוע וחצי החלטנו בעצם כן להיות חברים!! הינו חברים וזאת היתה התקופה הכי מאושרת החיים שלי!!! באמת!!! פשוט הייתי הבן אדם הכי מאושר!!!!
אחרי חודש הבנו שאם אנחנו רוצים לשמור את הקשר הזה למטרה מסוימת אז חיבים להפרד. אבל היה לנו קשה מאוד להפרד סופית.. אז החלטנו שאנחנו כאילו שנתיים מפסיקים את הקשר ונחזור עוד שנתיים!!! וגם זה לא הלך כמו שצריך.. היא אמרה שהיא לא יכולה לחכות שנתיים!! שהיא שנה הבאה תיהיה בשירות לאומי וקשה לה לחיות סגורה על משהו.. בקיצור ישבנו וחשבנו מה לעשות.. החלטנו בסופו של דבר לנתק לגמרי קשר!!!! נראה לך שהצלחנו?!?! קשה.. אחנו לא חזקים מספיק כנראה.. דיברנו על זה שאני כל שניה נזכר בה וממש מתגעגע!!! אחרי יומים היא טסה לפולין (אמרה שתתפלל עלינו שם שנצליח!!) וכשהיא חזרה זה הדבר הכי מוזר שקרה.. היא אומרת שהיא עברה שם תהליך וראתה שיש בינינו פער רציני ושהיא לא בונה על זה שנחזור.. אבל מצד שני היא כל יום כמעט אומרת לי עד כמה אני חשוב לה ושהיא אוהבת אותי!!!!
היא מבולבלת נורא.. ואני עוד יותר!!!! (ואני בטוח שעכשיו גם אתה!!!).
אני כל כך אוהב אותה!! היא פשוט בן אדם מדהים!!!! ואני גם יודע שהיא אוהבת אותי!!! אבל שנינו הורסים לעצמינו את הרגש שאנחנו בעצם ניתקנו קשר.. ובכלל, תחשוב על זה. אנחנו מתראים כל יום בסניף!!! זה מטריף אותי!! שאני רואה אותה אז הלב שלי קופץ!!! ושהיא
תשובה
שלום רב
ידוע שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים. אי שם לפני 17 שנים הקב"ה החליט מי היא הזיווג שהכי מתאימה בשבילך. אין אנו יודעים מי זאת, עד שמתגלה בפנינו האחת והיחידה. לפעמים החיפוש אורך זמן רב ולפעמים מכירים את הבחורה הזאת כל החיים, ועלינו נותר לנסות לזהות בדרכים שניתנו לנו כבני אדם. הדרכים הללו הן של מציאת התאמה בכל מיני תחומים (רגשית, שכלית, תורנית וכו').
במקרה שלכם הסיפור הוא קצת שונה. ככל הנראה התחברתם מאוד רגשית, שזה שלב משמעותי ביצירת קשר לשם נישואין, אך הבעיה היא שעשיתם זאת לפני שהגעתם לבשלות המלאה לחיי נישואין. קרבה רגשית, באופיה, לפעמים מטשטשת את הניסיון ליצור חיבור אמיתי שלוקח בחשבון את כל הקריטריונים שיכולים ליצור זוג המתאימים זה לזו. לכן מה שקרה הוא שהיא, בעת הניתוק שהיה לה ממך כשהייתה בפולין (מקום שגורם למחשבות רבות לעלות בראש בשלל תחומים), החלה לדמיין את חייה איתך בעוד שנה-שנתיים. המרחק תרם לה לנתק את הרגש משאר השיקולים, והיא החליטה את שהחליטה.
שיקול של גיל במקרה זה אינם נכונים, כי הפרש הגילאים הוא ממש לא משמעותי ביניכם. השיקולים האחרים הם שהכריעו עבורה את הכף.
המלצתי אליך היא, שאם אתה מרגיש שיש עוד סיכוי שתחזרו - אל תנסה זאת עכשיו. תן לעצמך את הזמן לבנות אותך כבן אדם בוגר ואחראי. עשה את ההחלטות המועדות בפניך בשנים הקרובות (ישיבה, מכינה, צבא, לימודים וכו') ולאחר מכן הצג עצמך כמי שאתה בפניה - כדי שתשקלו אם משמים נועדתם זה לזו.
הזמן שבינתיים הוא זמן קשה. קשה לראות מישהי שיש קשר רגשי כ"כ עצום כלפיה ללא יכולת ממשית לעשות לגביו דבר. אך דווקא הקושי הזה יכול להעצים אותך. הוא יכול לפתח בך תכונות חשובות של סבלנות, רוגע, סדר עדיפויות בחיים וכד'. נסה לנצל את הזמן הזה בשביל לחזק את אישיותך בכל תחום אפשרי.
בכל מקרה, גם אם תחליטו לחזור, לדעתי חידוש הקשר כעת אינו נכון בשל כך שאתם עוד בגיל התיכון ושנים קשות של שירות לאומי וצבאי עוד לפניכם. חכו עוד שנה-שנתיים לפני שתחדשו את הקשר. בזמן שבינתיים תדאגו להפגש ולדבר אך ורק במסגרת חברתית כלשהי, ולא בצורה אישית. גם לא פעם בשבועיים - כי הגבלות מסוג אלו לא מחזיקים מטבעם מעמד זמן רב.
שיהיה בהצלחה!
אריאל
(המשיב אינו רב)