שאלה
שלום הרב.
אניבן 19 ואני נימצא בקשר רציני כבר שנתיים אני וחברתי התחלנו את הקשר בתיכון ושתינו מבית דתי אבל אף פעם לא שמרנו את כל הדברים הקשורים לאסור נגיעה ונפלנו הרבה ואני בא מעבר שמלא בחטאים עצומים עם נשים בעיניי מין,ניכנסתי לישיבה אחרי התיכון במטרה להתחזק ולהפסיק את כל הדברים האלה,אבל אני רואה את עצמי מתחזק אבל לא בעיקר במה שרציתי, התפללתי בכיתי לקב''ה שיעזור לי אחרי כל פעם שאני חוטא אני מרגיש חרטה עצומה שמלווה בבכי ובבושה וצביעות כלפי עצמי וכלפי העבודה שלי כלפי הקב''ה אני נימצא במצב הזה כבר הרבה שנים נסיתי להתרחק מחברתי כמה זמן העיקר שלא לגעת בה ונסיתי לא לחטוא והצלחתי תקופה מסויימת עד שהשתגעתיולא יכלתי להמשיך יותר ומרוב השיגועים כבר שיקרתי לעצמי שעדיף לגעת במישהי אחרת ולא בחברה שלי ובסופו קרה הדבר הכי שפל וניפגשתי עם מישהי מהעבר לא דתיה וקרה מה שקרה אני מרגיש הרבה מאוד אהבה כלפי החברה שלי הרבה מאוד געגועים אמתיים ואני רוצה ליבנות איתה בית אבל אני במצב שאני לא מצליח להחליט אחרי כל העבר שלי, יום אחד אני מרגיש שאני הכי רוצה להיות איתה ויום אחד אני מרגיש שלא שהיא לא קשורה אלי ולא כזאת אישה אני רוצה ושהיא לא מתאימה לי אני כבר שנתיים מבולבל היה תקופה לא מזמן שהייתי בטוח שאני הולך להציע לה נישואין והכל ושוב נפלו עליי הבילבולים ואמרתי לעצמי שהיא בכלל לא מתאימה לי אני מנסה ללכת כמה שיותר בדרכי ה' וכמה שיותר להתחזק ואני רוצה לבנות בית דתי אמיתי אבל הסיבה העיקרית שבגללה הגעתי לישיבה היא בשביל לצאת מהיצר המין הכל כך חזק שיש לי אבל אני לא מצליח אני מאוד נמשך לזה וכל זה בגלל העבר שטעמתי טעם חטא הרבה פעמים ועכשיו ההורים של שני הצדדים לוחצים שנעשה משהו כי אנחנו הרבה זמן ביחד וזה לא טוב מבחינה דתי להיות כל כך הרבה זמן בקשר,בנינו כל כך הרבה ביחד בשנתיים האלה כל כך היתחזקנו בעבודת ה'ואנחנו כל הזמן מנסים ליראות אחד את השני כמה שפחות(פעם בשבועיים שלוש)כדי שלא ניגע אחד בשני,אני מרגיש כל כך הרבה געגועים ואני יודע שזה אהבה שלא תלויה בדבר כי ב''ה אנחנו מצליחים יותר ויותר לא לגעת,אבל אני מרגיש לפעמים שזה לא זה, אני מפחד לפרק את הקשר הזה אחרי כל כך הרבה אני לא יודע מה לעשות ואיך להמשיך מפה אני רושם את המכתב הזה בהרבה כאב והרבה בכי וכימאט יאוש אבל למרות אחרי שנה וחצי שאני בישיבה אני לא מ
תשובה
שלום וברכה
אכן עברת שלבים מאוד קשים. שמחתי מאוד לראות אילו כוחות גדולים יש לך. הצלחת להגיע להחלטות מאוד לא קלות, אפילו אם בהמשך הדרך נכשלת. התחזקת הרבה בעבודת ה' ובעז"ה עוד תמשיך להתחזק. אני מאוד מעריך את ההחלטה שלך לא לוותר ולהמשיך להילחם. אני בטוח שהקב"ה מאוד אוהב אותך על כך.
בקשר לקשר... חתונה בגיל צעיר יכולה להיות לפעמים טובה. אם ההורים לא מתנגדים לכך ויש הכרה עמוקה בין שני הצדדים, יתכן שזו הדרך. אבל כדאי מאוד להתייעץ עם רב בישיבה, לפרוס בפניו את כל הפרטים והתחושות, כדי שיוכל לבחון את הדברים יותר מקרוב. אל תתבייש לספר כל מה שאתה מרגיש. זה חלק מתהליך חשוב של התקדמות בבניין הנפש. אחרי שאתה יודע שהקשר ביניכם אינו בא רק מתוך משיכה שטחית אלא גם מתוך בניין, יש מקום לשקול את הכיוון הזה בצורה רצינית.
לא כל כך כתבת לי מה היא מרגישה ואיפה היא עומדת בתוך כל זה, ולכן ודאי התמונה אינה שלמה. לכן, קח את הדברים בערבון מוגבל, על פי ראייה מסוימת שלי, עד כמה שיכולתי להבין מתוך מה שכתבת.
המשך להתחזק ולהתגבר וה' יהיה בעזרך.
בברכה
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com