שאלה
שלום כבוד הרב!
ראשית סליחה על אורך השאלה אך נראה לי שהפירוט חשוב לצורך הבהרת השאלה.
אני נשואה מזה כ-4 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים. מיד אחרי שהתארסנו התחילו ביננו המון בעיות בנושאים הקשורים למשפחה של בעלי. בתקופת האירוסין שלנו גיסתי (אחות של בעלי ) התגרשה מבעלה לאחר שנה וחצי של נישואין, והגירושין היו קשים וכואבים ולא הסתיימו יפה.
מאז (כיום היא בת 34 ) היא גרה אצל חמי וחמותי.הבעיות התחילו כאשר בגלל הגירושין חמי וחמותי (בעיקר חמותי) נכנסו לדכאון וכמעט ולא היו בקשר איתנו.
אני בתור כלה צעירה לקחתי את זה מאוד קשה והייתי רבה עם בעלי המון על כך.
חשוב לי לציין כי המנטליות של המשפחות שלנו שונה לחלוטין ולכן גם בלי קשר לאירועים אני מתקשה להקשר למשפחתו ויש המון חיכוכים ביננו.
אני בתקופה מאוד קשה לאחרונה משום שאני מרגישה שכל תפילותיי לפני החתונה היו לריק!
התפללתי כ"כ הרבה שאמצא בעל עם משפחה חמה ותומכת, שיהיה לי טוב שם וארגיש קשורה אליהם ואוהב אותם אהבת נפש. הבעיה היא שבזמן האחרון אני מרגישה שהיחסים עם משפחתו מעכירים על היחסים ביני לבין בעלי, אנחנו כמעט לא מדברים, כל חג שצריך לבוא אליהם אנחנו רבים ואני מיואשת ממש!!! אני מרגישה שבעלי לא מעריך אותי יותר (הוא גם רמז לי שזה כך) בגלל שאני לא מסתדרת עם משפחתו ואני כל הזמן טוענת שזה באשמתם, הם כמעט ולא התייחסו אלי אחרי החתונה, שום מתנות , שום יחס , כלום! אפילו לשבע ברכות שלנו אמו לא הגיעה!
הרב, מה עושים? איך מתרוממים ממציאות כזו?
אני רוצה בע"ה משפחה גדולה ובריאה עם הרבה ילדים אבל אני מרגישה תקועה! האמונה שלי התערערה ואני מרגישה שה' הביא לי את המציאות הזו כעונש על חטאיי העבר ( בעבר יצאתי עם בחור כחצי שנה ונפרדתי ממנו לאחר המון זמן והוא נורא נפגע ממני).
איך אגרום לבעלי להתקרב אלי ? איך אתקרב לקב"ה ? אחרי החתונה הייתי מתפללת יום ולילה ותפילותיי לא נענו, המציאות נשארה כפי שהייתה.
איך מתחזקים?
אין לי מילים להודות לך, סליחה על הבלבול בכתיבה. זה קשה לנסח מציאות...
תשובה
שלום וברכה
את מספרת היטב את המציאות בה את נמצאת. היא כל כך קשה ומצוקתית.
מטבע הדברים, צריך להתמודד איתה מכיוונים שונים. ייעוץ נישואים הוא בדיוק הדבר הנכון לפנות אליו כעת. בשנים האחרונות התקדמנו מאוד במקצועיות של עזרה לזוגיות, ואין כל סיבה שאתם לא תשקיעו בכך זמן ומאמץ.
מה אני יכול לעזור ? מעט, אבל אנסה.
הדבר החשוב ביותר הוא היחסים בינך ובין בעלך: לא בינך ובין חמותך וחמיך, ולא כל דבר אחר.
נכון הדבר שהיחסים עם חמיך וחמותך משפיעים על היחסים עם בעלך, ולכן הם חשובים מאוד גם בהקשר הזה.
תפילותייך לא היו לריק. הם תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק.
עכשיו צריך להיפתח יותר אל בעלך ולפתוח אותו אלייך.
לא מתוך אכזבה שהחלום שלך לא התגשם, אלא מתוך עתיד אפשרי: יש לך משפחה, בעל, ילדים, ואפשרויות רבות. כך תגשי אל המציאות.
בשעה טובה ושקטה ביניכם בקשי מבעלך לדבר. לדבר על היחסים ביניכם, על החלום שלו, על החלום שלך, על הדברים שאתם יכולים לעשות ביחד.
אל תכנסי לעולמות של חששות ופחדים מעונשים, אלא ראי זאת כאתגר.
כשאת תראי זאת כאתגר את תראי לא רק את העובדה שבעלך יגיב לכך, אלא גם שהתפילות יעניקו לך עוצמה גדולה יותר.
"משבר" בעברית הוא גם שמו של כסא היולדת. במקום בו את נמצאת יכולה להיות צמיחה גדולה. אל תשברי, אלא להפך – ראי את עצמך עם הרבה אפשרויות העומדות בפנייך.
כאמור, התפילות לא רק שאינן שבות ריקם – הן אלה שתחזקנה אותך* לא זו בלבד, אלא שלא מדובר בעונשים על העבר, כי אם במשימה לעתיד.
כל טוב, ואשמח לעזור.