שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בחורה בת 20,אני לומדת מחוץ לבית ומגיעה רק לשבתות הביתה,
יש לי קושי במערכת יחסים עם אמא שלי, כל פעם שאני נמצאת בבית, יש לנו ויכוחים וחיכוכים, אני מרגישה שהיא מנסה "להקטין" אותי, כל פעם היא מוצאת איזו הערה וביקורת להגיד לי, כמה אני לא טובה, בוגרת, מבינה וכו',וכשאני לא יכולה יותר להתאפק, אני מעירה גם איזו שהיא הערה,ושתינו יוצאות נפסדות.
והאמת היא שאני מרגישה שאני לא מסוגלת לכבד אותה, אני מרגישה שאני לא בנאדם טוב כשאני לידה, והיא גם טורחת להגיד לי את זה כל הזמן, וממילא אני לא מצליחה לראות את הטוב בה, זה מאוד קשה לי, למרות שאני משתדלת,
אני יודעת שהמטרה שלה זה לטוב, וכך היא רואה את הדרך החינוכית שלה, ובסופו של דבר היא רוצה לעצב אותי לפי דגם מסוים שלה הוא נראה הטוב ביותר,
הבעיה היא שזה לא טוב לי, זה הורס אותי וזה הורס את מערכת היחסים שלנו.
הייתי רוצה לדעת איך אני צריכה להתנהג, כלומר- לא לשנות אותה, כי זה לא מתפקידי ומיכולתי, אלא איך לגרום לעצמי לא להיפגע ויחד עם זאת להמשיך לרצות לבוא הביתה לשבתות, וכמובן- לכבד את אמא שלי.
תודה רבה.
תשובה
תשובה:
שואלת יקרה,
שאלתך הופנתה ליועצת נשואין מקצועית.
שואלת יקרה, אני קוראת בשאלתך כי את חשה כאב רב. ומתוך דבריך אני מתרשמת כי את בחורה חושבת ואחראית מאוד. המודעת לחשיבות של כבוד ההורים מעבר להלכה גרידא. ויש לך את התובנה שרצוי שלא לחנך את אמך אלא אני מרגישה כי באופן אמיתי את רוצה ללמוד איך לנהוג עימה אחרת ויישר כח גדול על כך.
אמנם תחום עיסוקי המרכזי הוא ייעוץ לזוגות לפני נשואין ובמהלכם, אך חשבתי להשתמש בכלים המקצועיים גם בשאלתך שלך מאחר ולא נראה לי כי הינך זקוקה לפסק הלכה אלא להנחייה .
כפי שציינתי קודם את נשמעת כבחורה חכמה וגם חזקה מאוד ואת צריכה לאגור את כל הכוחות הללו ולהסתכל על היחסים עם אימך כפרויקט חשוב עם השקעה לטווח רחוק. אמא היא הבנאדם שתמיד יאהב אותך למרות הביקורתיות הרבה שציינת שאמך מעבירה לך. בטוח שיהיו רגעים בחייך שתייחלי לאמך בצידך ואם לא תעשי עתה את המאמצים לגשר על מערכת היחסים ביניכן, ייתכן ותבכי אח"כ לדורות.
להלן מספר הצעות כיצד להתמודד עם הבעייה שתארת:
א. לנסות לעבוד על התגובות מהבטן , שנשלפות כל אימת שאמך מבקרת אותך. ולדבר אל עצמך ולומר כי הכל בא מאהבה ולקבל באהבה את הבקורת. ובכ"ז את אישה צעירה ובסופו של דבר תוכלי לבחור בדרך בה את רוצה בלא להתעמת ישירות עם אמך.
ב. תשוחחי שיחה גלויה עם אמך. אמרי לה כמה חשוב לך לכבד ולאהוב אותה. אך כעת קשה לך לעשות זאת כי את נפגעת משיחותיך עימה. חשוב שתשדרי בשיחתך עימה את פגיעותך שלך ואל תטילי עליה אצבע מאשימה. כלומר לא להתבטא ב: "את" או "בגללך", אלא בגלל רגישותי שלי קשה לי כשהדברים נאמרים כך או אחרת. ואז יהיה קל יותר לאמך לקבל הבקורת הבונה. ומי יודע אולי היא תנסה לקבל על עצמה איזשהו שנוי בתקשורת ביניכן.
ג.אני ממליצה בחום לפנות לטיפול משפחתי. למספר פגישות קטן. אולי מטפל חיצוני יוכל לסייע לשתיכן להתגבר על הבעייה. במידה ואמך לא תהיה מעוניינת להשתתף בטיפול שכזה גם טיפול פרטי שלך יוכל לעזור לך להבין. מה המשקעים מהעבר שגורמים לך להגיב מהבטן או להרגיש תחושות לא חיוביות כלפיי אימך וכך תוכלי לדעת כיצד לטפל בבעיה ולפתור אותה.
מספר טלפון אליו מומלץ לפנות לקבלת הצעות למטפלים משפחתיים או אישיים לפי היכולת התקציבית שלכם הינה: 1-700-5000-65
בהצלחה רבה
אלישבע פרידמן
יועצת נשואין מהצפון