שאלה
בס"ד!
שבוע טוב כבוד הרב!
במחילה מהרב, כמה שאלות, השתדלתי לקצר...
איך אפשר להיפטר מפרפקציוניזם ושנאה עצמית (כן, בו-זמנית...)? איך אפשר לראות ערך של דברים שלא רואים שיש להם ערך? (למשל תפילה בלי כוונה/ניסיון לעזרה שלא באמת עזר/נשמה ועוד ועוד...)
איך אפשר לפתוח מחסומים רגשיים שמונעים לדבר עם הקב"ה, אפילו סתם לא מסידור?
איך אפשר לשמוח באמת ומהי בכלל שמחה אמיתית?
ושאלה אחרונה-איך אפשר להסתדר עם מלא שאלות שרק הולכות ומתווספות על כל דבר כמעט, ואיך אפשר להפנים באמת ידיעה שכלית?
כמעט כל הקשיים בחיים שלי ורק ב6 שאלות....
לא חייב לענות על כולן, אך אני בטוחה שכל השאלות בטוח ממקדות גם הרב יענה רק על אחת...
תודה רבה!
תשובה
ב"ה
ראשית, המודעות לבעיה היא השלב הראשון היכולת להתמודד איתם. אני סבור שפרפקציוניזם היא תוצאה של חוסר אמונה. מי שמאמין בשכינה ובהשראתה יודע שה' מוביל את הכל על הצד הטוב ביותר ואין לו ממה לחשוש. הכל יבא על מקומו בשלום מתוך תמימות ואמונה טהורה ושלה.
עין טובה היא ביטוי ליכולת להוסיף אור ולהביו שהכל לטובה.
עקרונית ניתן להתמודד עם המחסומים הללו בעזרת אמירת תהילים, עיסוק בעניינים נשמתיים, המעוררים את האדם לעולם רוחני עשיר. לכל אחד יש כלים אחרים. ייש שעושים זאת בעזרת שירים שקטים ואחרים בעזרת יציאה אל הטבע.
שמחה אמיתית היא כזו שיש בה נתינה ועשיה.
אני משוכנע ששאלות הם ביטוי לחיים בריאים!
בברכה,
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם