קשיים לקראת כניסה להדרכה

שלום לך יקרה!

אני לא יודעת אם זה מנחם או לא (כי אומרים - צרת רבים, נחמת טיפשים....) אבל, אולי בכל זאת, יש בזה משהו קצת מרגיע בכך שאת לא היחידה שנמצאת באי וודאות ובלחץ מההודעות על ההכנסות להדרכה בתקופה הזו של השנה. אני שומעת על כך הרבה, גם מהצד של המדריכים שמודיעים, וגם מהצד של החבר´ה שמודיעים להם... ככה שאת בחברה טובה :-) זה רק מראה שמבינים את החשיבות, ואת המשמעות הגדולה של התפקיד אליו עומדים להיכנס, והכי ברור מאיליו זה לחשוש- האם בכלל אני מתאים? האם אני ראוי? מדברים כל כך הרבה על הכוחות שיש למדריכים, על כך שיש בזה מעין סכנת נפשות, כי ממש עוסקים בחינוך, ועל החשיבות העצומה להוביל ולעשות דברים למען הכלל בכל תחומי העשייה. בקיצור- זה אחריות גדולה!

אבל, "אם לא עכשיו אימתי". יש לנו הרבה כוח, וזה שאנחנו יודעים את החשיבות הגדולה, והמשמעות העצומה, והחשש והלחץ רק צריכים לגרום לנו ללמוד יותר, להתגדל יותר במידות, בתורה. להתמלא מרץ ולרצות לפעול עוד.

כתבתי לפני כמה זמן שתי תשובות שאולי יוכלו להועיל גם לך בנושא, מוזמנת להסתכל:

דואגת מכניסה להדרכה לבנות קטנות
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=254361

גרעין נחשון - נשבר לי (על הגשמה והדרכה)
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=244924

לגבי אבא שלך-
קודם כל, באופן עקרוני, אין עניין של כיבוד הורים במה שקשור לחיים שלך, ולא קשור להורים שלך. דוגמא מוכרת היא בבחירת בן זוג- אין מצווה לשמוע להורים שמתנגדים לבן זוג שאת בוחרת, בגלל שזה לא קשור לחייהם. אמנם, ודאי אפשר להקשיב, כי הם מכירים אותך, ובד"כ רוצים בטובתך וכו´, אבל מצד המצווה, זה לא קשור פה. דבר נוסף חשוב- זה שגם בנושאים כאלה, צריך לדבר אליהם בכבוד, ולא לזלזל, ולנהוג בלי חוצפה כלפיהם. פה כן יש עניין של כיבוד הורים.

לעניות דעתי, אני חושבת שלא כדאי לנו לנסות להיכנס ל"למה הוא חושב כך", ולמה הוא מאמין שמדריך נהרס בהדרכה. יכול להיות שזה מניסיון חיים, או מאיזו צורת חשיבה שלו, ולא תפקידנו לנסות לשנות זאת. בנוסף, מכיוון שאביך לא יאסור עלייך להדריך, ואת כן רואה בזה חשיבות גדולה, אני חושבת שאת צריכה ללכת עם ליבך ומחשבתך, ולהיכנס לצוות (הדרכה/עשייה) ולעשות כמיטב יכולתך.

אני כן יכולה לחשוב על קשיים שיעמדו בדרכך, שחלקם את הזכרת בעצמך- שילוב לימודים, עמידה באתגרים מול חניכים או מול ציבור שצריך לקבל ממך. עבודה בצוות- את והמדריכה שאיתך ואת וכל הצוות הגדול שבסניף. אלו אתגרים לא פשוטים. אבל, אני מאמינה שאם המדריכים שהכניסות אתכם להדרכה האמינו בך שאת יכולה, אז בוודאי את צריכה להאמין ביכולות שלך. וגם- את לא לבד!! יש איתך עוד צוות שלם להתייעץ איתו, ולבנות ביחד!

עוד דבר, חשוב תמיד- פשוט להתפלל על זה... תבקשי מרבש"ע שיתן לך כוחות, ויחונך אותך בדעה טובה מה לעשות ומתי. שישלח לך שליחים טובים שיעזרו לך, ובעז"ה יהיה טוב!

המון בהצלחה יקירה!!!
ויישר כוח גדול :-)

הדס.
hershko.hadas@gmail.com