קשיים בפרנסה בבית

בעז"ה
שלום לך ילדה רגישה ומתחשבת.

יפה לראות את האכפתיות הגדולה שלך.
את הכאב שלך על צערה של אימך, את הרצון שלך לסייע לאביך ואת התסכול שלך מאי היכולת לעזור...
כל אלו מורים על נשמה גדולה ואכפתית!
כילדים אנו נוטים לבוא בדרישות כלפי הורינו,והנה- לא רק שאינך באה בדרישות להורייך, להפך, את רוצה כל כך לעזור!
מדהים!
אז רק מעצם השאלה, תני איזה חיוך מיליון דולר ותגידי לעצמך (בקול) כל הכבוד לי!

ולשאלתך:
קודם כל אני רוצה להקדים ולאמר:
אי יציבות כלכלית זהו אחד הדברים שיותר קשים לנו כבני אדם.
כסף הוא לא הכל בחיים, אבל בוא בהחלט לא מזיק. אנו חיים בעולם שבו על מנת להרגיש בטחון ושקט נפשי, אנחנו צריכים הכנסה קבועה וסבירה.
את מתארת מצב לא קל, שנראה שלא התחיל מהיום או אתמול.
כאשר המצב הכלכלי נתון לשינויים, לעליות ולמורדות, משהו בשקט הנפשי כלפי הכסף כבר אינו קיים.
יש עיסוק תמידי בהכנסות, בהוצאות ובשינויים שחלים בעקבות כך.
משאלתך עולה שבביתך סובבים רבות סביב הנושא הכספי, וגם אתם, הילדים, שותפים בתמונה.

נוסף לכך- אימך מחפשת עבודה, וטרם מצאה.
זהו גם מצב לא פשוט. הן לאימך כפרט והן למשפחתכם בכלל.
בטח זה לא קל לאימך לראות את המצב הכלכלי שדורש סיוע, ולא להיות מסוגלת לעזור, ייתכן מאד שעצם השהות המרובה בבית אף היא לא עושה לה טוב, ולכם המשפחה קשה לראות בתיסכולה וקשה לראות שדמות שרציתם להישען עליה, עוד לא יכולה לעזור בעצמה.
אני לא מתמקדת במורכבויות נוספות שאת מציינת שישנן.

די בשני נתונים אלו(כסף, ואמא שמחפשת עבודה) בכדי להרגיש מעמסה, ובכדי לערער מיצובותו של הבית.
אז קודם, הקושי שלך מובן ומתבקש לחלוטין. את מתמודדת מול מציאות לא פשוטה.

אז באמת, מה אפשר לעשות? ואיך את יכולה לסייע בעצמך?

כאשר ברצוננו לעשות דבר מה, עלינו לבדוק קודם כל האם הוא באמת ניתן לשינוי על ידינו??
במידה ואינו ניתן לשינוי על ידינו ואנו בכל זאת מנסים לשנותו, אנו מוסיפים תסכול כל תסכולינו, מאחר שהצלחתנו חסרת סיכוי מראש.
הרצונות שלך טובים ונפלאים
הרצון שלך לעזור להורייך להשיג כסף.
הרצון שלך לשמח את אימך.
הרצון שלך להפוך את ביתך למאושר.
כל אלו, כפי שכבר אמרתי, מראים על אכפתיות גדולה!
אז איפה בעצם הבעיה?
את, בטוב ליבך וברצונותייך הטובים שמת את הכל תחת ההגדרה: ניתן לשינוי על ידי!
ואת מתהלכת לך בביתך בהרגשת פספוס ותסכול, ומנסה לשבור את הראש, איך את יכולה להציל את המצב ולהופכו לאחר.
זה קשה ללכת עם כובד אחריות שכזה על הכתפיים... ואולי בכלל אינך מסוגלת לשנות את המציאות??
מבלי לדעת בת כמה את אני יכולה להגיד לך שעם כל הרצון הטוב, את לא יכולה לקחת על עצמך את המשא הזה.
זהו משא של בית שלם ואת רק ילדה.
את כל כך רוצה שיהיה אחרת, אבל [לא תמיד ביכולתנו לשנות את המציאות] כשלעצמה. עיקר עבודתנו זה [לשנות את דרך ההתמודדות] שלנו מול המציאות, כי את המציאות עצמה פעמים רבות פשוט אין ביכולתנו לשנות.
אני חושבת שכל מה שאת מתארת בביתך עונה להגדרה של דברים שאת צריכה ללמוד להתמודד איתם בצורה שקטה יותר מבפנים וזה מה שיכול לעזור, לך ולבית. אני לא חושבת חלילה שאין לך שום יכולת לסייע, אבל ´לפתור ת´ענינים´ זה נשמע כבר יותר מסובך ופחות בכוחך.
אז מה כן הייתי ממליצה?
קודם כל להוריד את המצב בבית, מהמצפון ומהאחריות הנפשית שלך. זה לא אחריותך לפתור את הבעיות שמתעורררות בביתך.
את חלק מהבית הזה, אבל את לא אחראית עליו.
אחרי שאת מבינה שזה לא אחריותך את יכולה לעבור שלב- לא באחריותך, אבל כן בשיתופך. תעשי טוב במה שאת יכולה כאן ועכשיו- אם זה לעזור בבית, אם זה לדבר עם אמא ולשתף אותה, בכללי- לכבד הורים- לעזור להם על ידי הרגשה שהם משמעותיים ומכובדים בענייך. אולי זה להביא איזה ציון טוב. והכל [לא מתוך מחוייבות לעזור, אלא מתוך רצון לשמח], עם חשק. זה שונה.
כמובן שתפילה זה דרך גדולה ומשמעותית שבה את יכולה לתרום את חלקך לשיפור המצב.

לסיכום אני חושבת שהדרכים העיקריות שלך לעזור- להשתדל יותר להיות טובה בבית. ולהתפלל.
את השאר תשאירי להם, הוריך האמיני לי מסוגלים להרבה! יש תקופות כאלו חלשות יותר, אבל תסמכי עליהם שהם מסוגלים להסתדר, אנשים בוגרים אחרי הכל, לא?!

יש גם תקופות כאלו, האמיני בדברי חז"ל: "ישועת ה´ כהרף עין", הקב"ה יכול ברגע לשנות את התמונה, וכמו שציינת בעצמך, יש תקופות גם של עלייה כלכלית.
צריך להאמין שהכל למעננו, כל תקופה, גם כשיש הסתר, הקב"ה מכוון על מנת שנלמד עוד דרכים של הנהגתו, על מנת שנצמיח בתוכנו כוחות, אנשים שעברו תקופות קשות מעידים על כל כך הרבה טוב שצמח בהם מתוך ההכרח להתמודד: זה מלכד אותנו, עוזר לנו להיות רגשים יותר אל הטוב ולא לקבלו כמובן מאליו, זה מעצים את תפילתנו, מברר את רצוננו ועוד. יש הרבה מה ללמוד מתקופת של הסתר. הלימוד הזה הוא מה שנקרא: ´הכל לטובה´, הכל פונה ל- טובה, אל התכלית שהיא הטוב. ומהי אותה התכלית??
התכלית היא כאשר אדם מרומם את רצונו, מתקרב לה´, גדל. יש פונטציאל דוקא בתקופות שיותר קשות לנו לרכוש את המידות האלו בתוכנו.
הייתי ממליצה לך להאמין שהקב"ה מלוה אותך ואת משפחתך, מלוה קרוב קרוב, גם אם קשה להרגשי שבכל רגע, והקב"ה לא ייתן קושי מעבר ליכולת. ומעבר למטרה שהיא הוספת טוב.
תצאי, תבלי, תהני עם חברות- ובין כל זה, תחזרי הביתה עם כוחות ותוכלי לתרמום את חלקך במצב רוח טוב ובכבוד להורייך, ובתפילה לבורא עולם.
זהו חוזק רוחני- ובעזרתו את יכולה לתרום רבות לחיזוק ביתך.
הרבה טוב,
פה לבירורים וביאורים,
צופיה
tsofia641@gmail.com