שאלה
בס"ד
שאלות:
1. האם באמת כל דבר שקורה לי אני צריכה לפרש מה זהאומר לי? איך אדע להבין נכון?
2. מעצבן אותי שאני קוראת מילים כמו: שהמטרה שלי בחים לגלות את היעוד שלי (ואני שואלת איך אדע מה היעוד שלי? לפי מה?), שהמטרה להיות דבקה ב-ה'. (משעמם אותי , למרות שאני לא אומרת את זה מתוך רוע. אבל יותר מדבר אלי כשאומרים לי לאהוב את אחותי מאשר "להיות דבקה ב-ה'." ..) בא לי לצעוק לפעמים שאני לא מבינה את הקודים האל וזה מתסכל אותי ומבלבל ! שמהו יוריד את זה לקרקע בשבילי ויגיד לי א-ב' של מה אנ צריכה לעשות כדי לחיות נכון וכדי לחשוב נכון וכדי להרגיש שאני פועלת נכון. ומה אני עושה כשיש מטרה של עשיית הטובובכלל נמאס לי לעשות טוב לכולם! בא לי לעצמי המון!!!!!!!ורק מזה בא לי לתת לאחרים! יש לי עוד הרבה שאלות, אבל כרגע זה מה שעולה.ץ ודרך אגב, צר לי שיש שאלות של מתבגרת, כי אני כבר לא....פשוט אני מרגישה שכל מה שלמדתי אני לא מצליחה להפוך למעשים ולכן אין לי סבלנות כבר לשמוע שיעורים וכד', כי אני מסוג האנשים שמבינים רק פרקטיקה.
תשובה
שלום וטוב.
דומני שלא הבנתי את שאלתך.
אשתדל לענות על שני דברים שהבנתי. ראשית, את מרגישה שאינך הטיפוס לשאלות אמונה מופשטות, אלא את מעדיפה הוראות מעשיות ברורות. אם כך, ליהדות יש תשובה מצוינת בשבילך: ההלכה. את צריכה בפועל להתנהג על פי הוראות ההלכה המפורטות.
שנית, את אומרת שנמאס לך לדאוג לאחרים - את רוצה לדאוג רק לעצמך. זו גישה שגויה. בסופו של דבר, באנו לעולם מתוך משימה מסוימת - לשפר את העולם. היינו: להשתדל שהעולם שאנחנו עוזבים אחרינו יהיה קצת יותר טוב מהעולם שנכנסנו אליו. מובן שאדם צריך לדאוג לעצמו. אך אדם שדואג רק לעצמו - מפספס את המטרה של חיינו כאן.