קשה שלי שמתים..

שלום וברכה.
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה. אני מקווה מאוד שהשאלה כבר לא רלוונטית במידה והדבר עדיין מעסיק אותך,אשמח עם תיצרי קשר דרך הדוא"ל וננסה להרחיב בעזרת ה´.
כולנו לא אוהבים את המוות וטוב שכך. אנואוהבי החיים ורוצים לעשות ולפעול בהם,לראות המשכיות וכו'. ולעיתים אנו נפגשים עם המוות והתחושה קשה. לאחרונה בתו הקטנה של חבר שלי נפטרה. והדבר ראשון ששאלתי את עצמי- מה רוצים מאתנו,למה כל זה? ומתלווה למחשבה הזו גם מחשבה טורדנית אחרת: מה זה קשור אליך בכלל? זה לא קרה לך!
ובכן התשובה היא כן ולא – כמו כל דבר בחיים.
לא הדבר לא קרה לך בכלל. אבל כן יש לזה קשר אליך.
הגמרא במסכת שבת (דף קו עמוד א) אומרת: "מת אחד מבני חבורה – תדאג כל החבורה". ישנם כמה דרכים להבין את המשפט הזה אבל לדעתי משמעותו שעל כל בני החבורה לעשות חשבון נפש עם עצמה. לא בגלל שהם אשמים. אלא בגלל שכל אחד מחויב לראות במה שעובר עליו אות מה´ להתעורר ולהתקרב. "תדאג כל החבורה" פירושו לדעתי – תתעסק בזה כל החבורה, תבדוק את עצמה.
שוב, אני לא חושב שניתן להפנות אצבע מאשימה אל מישהו ולומר – בגללך הכל קרה. החשבונות האלו הם של הקב"ה ואין לנו כבני אדם יכולת, או צורך לדעת אותם.
בגמרא מופיע ביטוי "בהדי כבשי רחמנא, למה לך?" ובעברית – למה לך להתעסק בדברים שהקב"ה הסתיר?

אם כן, אין לנו אפשרות לדעת מי אשם ולא רוצים להתעסק בנסתרות על איזה סוג חשבון נפש מדובר?
אומר החכם מכל אדם בספר קהלת (פרק ז´, פסוק ב´)
"טוֹב לָלֶכֶת אֶל-בֵּית-אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל-בֵּית מִשְׁתֶּה--בַּאֲשֶׁר, הוּא סוֹף כָּל-הָאָדָם* וְהַחַי, יִתֵּן אֶל-לִבּוֹ."

אם היו נותנים לנו את האופציה ללכת לחתונה או ללכת לנחם אבלים – אישית הייתי בוחר בחתונה.
אבל שלמה המלך אינו חושב כך...
הוא מעיר את תשומת ליבנו למשהו חשוב - "באשר הוא סוף לכל האדם" כל אדם ימות בשלב כלשהו. את בטח אומרת לעצמך "טוב, בשביל לדעת את זה לא צריך להיות החכם מכל אדם" אבל בעצם רובנו לא חושבים על זה בכלל. המחשבה הזו כלל אינה חולפת בראש שלנו ביום יום.

המפגש עם המוות בבית האבל יכול להכניס דברים לפרופורציה, להזכיר לנו מה חשוב באמת. מה נשאר כאן בעולם הזה ומה ממשיך איתנו הלאה לעולם הבא. וזהו סוף דבריו של קהלת "והחי יתן אל לבו".
כך גם אומרים לנו חז"ל:
"א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא´ (תהילים ד) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. "
רבי לוי בר חמא נותן הוראות מדויקות מה לעשות אם פתאום יצר הרע תוקף אותך. בתור מפלט אחרון מציע רבי לוי להזכיר ליצר הרע שסוף אדם למות – ואין לו זמן לעשות חטאים בעולם הזה – הוא צריך להתכונן לעולם הבא.

אבל בכל זאת זו ההוראה האחרונה.
למה? אם זה כל כך חזק אז למה שלא שיתחיל בזה ויגמור על יצר הרע כבר בהתחלה?

נראה לי שזה בגלל שהזיכרון של המוות קשה לנו. קשה לנו הידיעה הזו שאנחנו יום אחד נעלם. זה מפחיד אותנו, ובצדק. הפחד הזה יכול לגרור אותנו למקומות נוראים – החל מגישות של "אכול ושתה כי מחר נמות" עד לשיתוק מוחלט.
האמת היא שכל אחד שנפגש עם המוות חווה את הפחד הזה ברמה זאת אחרת. בסופו של דבר לרובנו זה נעלם. אולי זה קשור לגזרתו של הקב"ה שהמת ישכח מהלב אבל בכל מקרה החיים חזקים מהכל. בסופו של דבר החיים ימשיכו הלאה אם נרצה ואם לאו ואנחנו צריכים לתת לתהליך הזה לקראת. מותר לפחד קצת מותר להרגיש שזה היה קרוב אלי. אבל צריך לדעת שההרגשה הזו זמנית ולתת לזה לעבור על פנינו.

הערה אחרונה ביחס למדריך שלך. לדעתי את צודקת בזה שאת מהססת לעזור לו יכולה להיות זה בעיה גדולה של צניעות. בכל מקרה (ושוב אני מניח שהדבר כבר לא רלוונטי אבל אם בכל זאת...) מה שאדם אבל באמת צריך זה שאחר שנגמרת תקופת האבל שהסובבים יתנו לו לחזור להיות אדם נורמאלי ולא ינציחו אותו בתור מסכן. בזה את בהחלט יכולה לעזור. אם תחליטי שהיחס אל המדריך לא השתנה אני בטוח שהוא ירגיש את זה ויעריך את זה מאוד.כמובן שבצורה פשוטה ואנושית את יכולה לומר שאת משתתפת בצערו ושה' ישלח להם כוחות וכו'..

זהו, אני מקווה שלא קיצרתי יותר מידי. אמור אם אדברים עוד רלוונטים את יותר ממוזמנת לפנת אלי דרך הדוא"ל.

שנזכה לקיומה של הנבואה "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה´ אלוקים דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים* וְחֶרְפַּת עַמּוֹ, יָסִיר מֵעַל כָּל-הָאָרֶץ" במהרה בימנו.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!
אריאל
Arielez1@gmail.com