קשה מאוד להתנתק ממנו

שאלה

שלום כבוד הרב,

ישנו דבר שמטריד אותי מזה זמן רב מאוד, ואיני מוצאת לו מנוחה. אודה לכבוד הרב אם יוכל לייעץ לי בעניין ולמצוא לי פתרון.

אני בת 18 כעת, עומדת בפני שנת שירות בע"ה.

אני חי'ה במשפחה שבה הרוב המכריע בהחלט אינם דתיים. אני חונכתי לדת ברוך ה'.מגיל קטן התחברתי/חיברו אותי (אינני זוכרת) לבן דוד שלי, שאביו אח של אבי. שיחקנו ביחד מקטנות והפכנו חברים טובים מאוד. הקשר נמשך שנים ארוכות, ובגיל מסוים (סביבות 12-13) הרגשתי שאני נמשכת אליו. ניסיתי שלא לייחס לזה חשיבות, כיוון שידעתי שזהו גיל של התעוררות יצרים, אבל הי'ה לי קשה. המשכנו להיות חברים טובים, עד לפני כחמש שנים כמדומני אם לא יותר, כשאבי פתאום אמר לי שזה לא מתאים שניפגש יותר כי צריך לעשות הפרד בין בנים לבנות. להורי לא הייתה הסכמה על כך ואני התקוממתי על כך, אך נאלצתי להשלים עם הדבר(בדיעבד יש בי כעס על הורי שאפשרו לי בכלל להיות בקשר כזה עם בן-דוד). בן דודי מצידו לא ידע את הדבר והמשיך ליזום ביאה לביתי, ובאחת מהפעמים כשרצה לבוא אמרתי לו שזה לא ימצא חן בעיניי אבי לדעתי. הרגשתי נורא ואמי אמרה לי שלא הייתי צריכה לומר לו כך, אז התקשרתי אליו והמצאתי קשקוש שברור לי שהוא "לא קנה". הקשר התחיל להתרופף, וכאשר הוא בא עם אביו (אח של אבי) לבקר אצלנו פעם אחת כשחברה הייתה אצלי הוא רצה להיכנס לחדרי ואני סגרתי את הדלת משום דברים שהיו בחדר שלא רציתי שיראה משום צניעות, דחפנו את הדלת משני העברים וצחקנו, אך לאחר שסגרתי אותה בכוח הוא נפנה לאחור ולא שב לחדרי. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, הוא לא נכנס יותר מאז לחדרי כמו שתמיד הי'ה עושה מיד בבואו לביתנו, אלא פוסע לעבר חדרם של אחי הקטנים יותר ונמצא איתם בלבד. אני מרגישה שפגעתי בו מאוד.

הזמן חלף והוא התגייס לצבא (ההפרש בינינו הוא שלוש שנים), השתנה עד מאוד כמעט עד לבלי היכר, הוריד את הכיפה (הי'ה לו חינוך חצי דתי חצי חילוני בבית) ובנות סביבו בפייסבוק הנודע לשמצה לא חסרות. אבל אותו בן דוד לא עוזב את מחשבותיי. הייתה תקופה שפשוט חשבתי שחוסר שנוצר בי בלכתו מאיים להישאר פעור לנצח. ברוך ה' הצלחתי לאטום את רובו של אותו חלל, אך אני חולמת עליו מידי פעם (וחלמתי עליו רבות), ובחלומותיי אנחנו פשוט מדברים וחוזרים להיות ידידים טובים כמו פעם ואישיותו חוזרת אליו כפי שהערכתי אותו.

כבוד הרב, אני מפחדת מאוד מאוד ש

תשובה