שאלה
שלום!
אני בת 19 ויש לי בעיה די גדולה שנמשכת כבר כמה שנים...
המצב אצלנו בבית "לא משהו"... הוריי התגרשו לא מזמן, אבא גר עכשיו בחו"ל ואמא איתנו במצב בריאותי מעורער. המצב כרגע הוא שמכל האחים אני היחידה שנמצאת עם אמא בבית (היא לא עובדת). מצד אחד אני מרגישה שאני צריכה לעזור לה כמה שיותר, פיזית ונפשית, כי אני יודעת שלא קל לה וכואב לי עליה...
אך מצד שני קשה לי להסתדר איתה. אני חושבת שיש בינינו חוסר-תקשורת מסויים, אני לא מרגישה שאי פעם היתה לנו מערכת יחסים של אם ובת שהספיקה לי. לדוגמה: אנחנו בקושי מדברות על עיניינים אישיים, ובכלל אני לא מרגישה מספיק קרבה אליה או מספיק חום, אהבה או הבנה ממנה.
אני יודעת שקשה לה במיוחד בתקופה הזאת, אבל כמעט לא עובר יום בלי שאנחנו מתווכחות או מתפרצות אחת על השניה וזה מאוד מפריע לי.
כל פעם אני אומרת לעצמי שאשתדל לעבוד על עצמי בנושא הזה, שניה אחרי שאני מדברת אליה לא יפה אני כבר מצטערת על זה, אבל מאוד מאוד קשה לי להיות מאופקת וסובלנית, כי הרי גם אני נמצאת בערך באותה הסירה שלה וגם עליי יש לחצים...
אני מאוד רוצה לפתור את המצב הזה.
תשובה
ב"ה
שלום.
צר לי לקרוא על מצוקה כה גדולה.
אני מברך אותך שהשם יטיב לך וימלא משאלות ליבך לטובה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידייך אמן.
דעי לך כי מערכת יחסים עם בני אדם ובודאי עם הורים זו מערכת יחסים מורכבת ויש לבנות מערכות כאלה צעד אחר צעד ובעיקר לשקם את האימון שיש במערכות האלה.
ודווקא מיכוון שיש לך [רצון] לפתור את המצוקה זה ה[צינור] וזה התחלה טובה מאוד בעזר השם להצליח.
אני לא מכיר את כל פרטי המקרה ולכן אני כותב באופן כללי.
1)דעי לך כי את נמצאת בשלב של חייך שבו את צריכה לבנות את עצמיך ולמצוא את האיזון העדין בין העזרה לאמא לבין העזרה לעצמיך ותשומת לב להתפתחותך האישית.
את לא יכולה להיות כבולה בבית לאמא ואת לא יכולה שלא לעזור לה ולכן יש צורך למצוא איזון בין הצרכים.
2)תנסי לבנות ולשקם צעד אחר צעת את מערכת היחסים עם אמא בפן האישי . תנסי להתקרב אליה ולשדר לה נעימות וידידותיות כי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ואם תחייכי אליה אז לאט לאט היא תחזיר לך חיוך. ואם תלחמי בה אז כך היא תילחם בך.
3)עייני בתשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=25758
בהצלחה,
עוזיאל
.