קשה לי לקבל אנשים שמחפפים קצת מבחינה דתית

בס"ד
שואלת יקרה!
כמה טוב לשמוע שאלות של אהבה, זה מחזק ומשמח!
אהבה היא דבר כל כך יקר וחשוב, אבל לא תמיד פשוט להגיע אליה..
את כותבת על הרגשה של קושי לקבל אנשים ששונים ממך בהשקפה ובהתנהגות, ושקשה לך ההרגשה הזאת כי הם אחים שלך ואת רוצה לאהוב אותם ממש כמו שאוהבים אחים.
אני חושבת שרוב בני האדם בעולם מתקשים לקבל אנשים שמתנהגים וחושבים שונה מהם, אבל רובם גם ממשיכים את שגרת חייהם יחד עם אותה תחושה והם לא מודאגים ממנה...
כך שעצם העובדה שאת רוצה להפסיק עם ההרגשה הזאת היא מקסימה וגדולה בעיני.

מאיפה ההרגשה הזאת נובעת?
נחמד ונעים להרגיש שאני הכי צודקת בעולם. וכשאנשים סביבי מתנהגים כמוני אני יכולה להרגיש שאני צודקת בדרך שלי.
זה מחזק אותי בהרגשה שהדרך שלי היא הנכונה ולא מצריך אותי להסביר לאף אחד, וגם לא לעצמי- למה זאת הדרך.
ככה אני עושה, וככה אלה שמסביבי עושים, ובזה נגמר העניין.
אבל כשאני רואה אנשים שמתנהגים שונה ממני זה בעצם פוגע בהרגשה שלי ש´כולם חושבים כמוני´ ומביאים אותי לפעמים להתמודדות עם הדרך שלהם.
פתאום זה לא ברור שככה צריך להתנהג כי עובדה שיש כאלו שמתנהגים אחרת.
ואולי אני זאת שלא הולכת בדרך הנכונה?
המפגש עם דרכים אחרות מביא אותנו להתמודדות ולשאלות, והרבה יותר קל לחיות בלי התמודדויות מסובכות אלא להרגיש שמה שאני עושה זה הכי נכון ואין חולק עלי.
יכול להיות, שהעובדה שהאנשים האלה עם החצאיות הקצרות והדעות האחרות- מעמידים אותנו במצב לא נעים- גורמת לנו לא לאהוב אותם.
אז מה עושים כדי לאהוב את אלה שמתנהגים אחרת ממני?
דבר ראשון- כדאי להיות מודעים לכך שהמצב הזה קשה לנו בגלל מה שזה גורם לנו, ואין לזה כל קשר לאותם אנשים.
זאת אומרת, החברה שלך חיה את חייה בשקט ושלווה עם השרוול הקצר שלה, ופשוט אותך זה מעמיד במצב של התמודדות.
היא אפילו לא יודעת שזה מה שקורה לך ובטח שהיא לא עושה את זה בכוונה כדי להציק.
אני יודעת שזה נשמע מגוחך ככה אנחנו לפעמים מרגישים.
זה כמו מורה שמנסה ללמד והכיתה סוערת בגלל שעוד מעט פורים.
המורה יכולה להיעלב ולהרגיש ששונאים אותה אבל באמת התלמידות בכלל לא חושבות עליה, הן פשוט מתרגשות ממה שהולך להיות.
נראה לי שזה קצת דומה למצב שאנחנו מתארים.
אני מרגישה שהחברה הזאת הולכת ככה כדי להיות נגדי והיא באמת סתם הולכת ככה כי נוח לה..
כשמבינים את זה קצת יותר קל להתמודד עם המציאות הזאת.
נקודה שנייה- כדאי להגיע להבנה והרגשה שאני אחראית על עבודת ה´ שלי וכל אחד אחראי על עבודת ה´ שלו.
כלומר, אני צריכה להקפיד על ההלכה ולהתנהג כמו שה´ רוצה, ולא צריך להיות אכפת לי מההתנהגות של האנשים האחרים.
אם אני יכולה לקרב אותם ולחזק אותם- זה מצוין אבל נראה לי שלא על זה את מדברת עכשיו.. (וגם בשביל לקרב אנשים צריכה להיות הפרדה כזאת בנפש..)
צריך לא ´להתערבב´ עם האנשים האחרים.
יש אותי ויש אותם.
וזה שהם לא מתנהגים כמו שצריך לא אמור להטריד אותי ברמה שגורמת לי לא לאהוב אותם.
ההפרדה הזאת עוזרת להגיע למצב שאני יכולה להיות חברה טובה של מישהי למרות שהיא הולכת פחות צנוע ממני, כי זה פשוט לא מעניין אותי. אני חברה שלה והאורך של החצאית שלה זה ממש לא העסק שלי.
נקודה שלישית- משהו שראיתי פעם בשם הרב אליקים לבנון בנושא קצת אחר.
להגיע להבנה שכל אחד עובד את ה´ בדרך שנראית לו הכי נכונה וטובה.
אנשים חיים בדרך שלהם כי הם חושבים שזה מה שהכי טוב והכי נכון לעשות.
גם אם הם יודעים שלא זו ההלכה- אולי הם לא מספיק מבינים את החשיבות של ההלכה.
אני חושבת שההבנה הזאת חשובה בגלל שאיפשהו בלב- כשאנחנו כועסים על מישהו שלא מתנהג כמונו אנחנו לפעמים מרגישים שהוא עושה את זה דווקא. הוא רוצה להכעיס ולעשות רע.
אבל אם מבינים שהוא מתנהג ככה פשוט בגלל שהוא חושב אחרת ממנו ולא כדי לעשות רע- זה משנה את התמונה.
הוא בסך הכול אדם טוב בדיוק כמוך וכמוני שרוצה לעשות טוב בעולם.
אבל הדרך שבה הוא הולך שונה מהדרך שלנו. וזה בסדר.
נקודה רביעית- בספר ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב, יש תורה מקסימה ויחסית מוכרת, שמדברת על לדון לכף זכות.
בתורה הזאת שנקראת ´אזמרה´ (תורה רפ"ב), רבי נחמן מסביר איך אפשר להגיע למצב שבו אנחנו דנים כל אדם לכף זכות.
זאת אומרת, איך מגיעים ממצב שבו אנחנו רואים התנהגות לא טובה אצל אדם אחר וחושבים שהוא אדם רע למצב שבו אנחנו מתפעלים כמה הוא טוב.
רבי נחמן אומר שכדי לדון לכף זכות אנחנו צריכים לא להסתכל על הדברים הרעים שהאדם הזה עושה ומצד שני- לנסות למצוא בו דברים טובים.
איך עושים את זה?
ניקח לדוגמא את אותה אחת שהולכת עם חצאית קצרה. (וסליחה שנדבקתי דווקא לדוגמא הזאת, זה נכון בקשר לכל דוגמא אחרת...)
במקום להסתכל על זה שהיא לא הולכת צנוע- נחפש את הדברים הטובים שיש בה.
אולי היא מאד מכבדת את ההורים שלה? אולי כשיש מישהו חולה היא מקפידה שיתפללו עליו? אולי היא תמיד זוכרת תאריכים של ימי הולדת ואכפת לה לארגן איזו עוגה ומסיבה קטנה? או אולי כשיש איזו פעילות בסניף או בכיתה היא שותפה ועוזרת?
לכל אחד יש לפחות דבר טוב אחד שאפשר להתמקד בו.
ורבי נחמן אומר שאפילו אם גם הנקודה הטובה שמצאנו היא לא ממש מושלמת, אפילו אם כשאותה אחת עוזרת להכין את המסיבה עושה את זה בגלל שהיא רוצה שכולם יהיו סביבה- עדיין יש כאן בפנים נקודה של רצון לעשות טוב.
המשימה הזאת של לחפש טוב ולשנות את ההסתכלות, היא בכלל לא פשוטה בכלל, אבל זה יכול להיות משחק מאתגר.
לחפש נקודות טובות באנשים.
וכשמוצאים נקודות כאלו פתאום החצאית הקצרה הזאת נראית לי הרבה פחות צורמת או שאפילו אני בכלל לא רואה אותה.

שנזכה להרבות אהבה וראיית הטוב בעולם.
בהצלחה רבה!

ואם את רוצה, בנושא הזה ובכלל.. את מוזמנת..
אביטל.
Avitalevi2@gmail.com