שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בחורה כבת 19 וחצי יצאתי עם בחור כבן 26 כחצי שנה עם פרידות וחזרות באמצע (וזה ללא סיבה).
שנינו ידענו שאנחנו רוצים להיות אחד עם השני אך משום מה כל פעם הוא עוזב..( אני אף פעם לא דברתי על חתונה או הלחצית אלא הוא דווקא זה שתמיד אמר שזה מה שהוא רוצה- להיות איתי)
אחרי שיחה קצת קשה איתו אך חשובה לי הבנתי שבעצם הוא אוהב ובאמת מבחינתו קיים רגש גדול כלפי והוא מעוניין שנהיה יחד אך הוא לא יודע להגדיר, להסביר מה עובר עליו מה מונע ממנו לעשות את הצעד הזה..
היום אנחנו כבר שלושה חודשים לא יחד וזה לא קל
לפני חודשיים התחלתי להכיר ונסות להתעניין בבחורים אחרים אך לשוא.. זה לא הולך לי..
קיימת לי תחושה פנימית חזקה שהוא המיועד..
אני יודעת שגם הוא לא יוצא ומכיר בנות..
כשנתקנו את הקשר שנינו לא היינו שלמים עם ההחלטה וקשה לי מאוד לעשות צעד שאני לא שלימה איתו..
היום אני בשלב שאני מאוד רוצה להכיר בחור אבל כשההזדמנות מגיעה אני פשוט מרגישה שאני משקרת לעצמי..שאני עושה צעד מוטעה קיים מן חשש שברגע שאני אצא עם בחור מסויים אני סתם אשלה אותו ואתהלך בתחושה שאני משקרת לעצמי - וזה קרה..
מה אני אמורה לעשות?
קשה לי התחושה הזו לדעת שיש משהו שכן מעוניין בי ובקשר איתי ורצון עז להקים בית כשר ביחד- אבל לצערי זה לא קורה.
אני כבר לא יודעת מה להרגיש
אנא, עזור לי.
לפחות שיהיה לי כיוון מסוים..
תודה רבה ובשורות טובות...
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אם סיימתם את הקשר אז אני חושב שכדאי לך להתנתק ממנו
ולנתק אותו מהמחשבות שלך.כי זה כובל אותך אליו ואת לא יכולה להקים קשר חדש.
יש נקודה שבה את מקבלת החלטה ואומרת לעצמך :די.
אי אפשר לחיות בספק כי זה כל הזמן מכרסם ....
אז הטוב ביותר הוא להתיר את הספק ואז באה שמחה פנימית עצומה -, אין שמחה-כהתרת הספקות "ויחד עם השמחה בא המזל הטוב והארת הפנים ומציאת החן.
אני חושב שראיתי שאלה זו או דומה לה ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=26168
עייני נא בתשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=7255
בהצלחה,
עוזיאל