שאלה
שלום כבוד הרב!
אני אישה נשואה כבר כשנה. אני מכסה את הראש מהיום הראשון.
הבעיה היא (או אולי אין זו בעיה?) שאני מכסה את הראש אך השיער שלי פזור בד"כ(יש לי שיער ארוך עד חצי הגב). אני יודעת שזה לא בסדר,ושזו לא הדרך... אני יודעת שזה לא תירוץ אבל לא חונכתי במקום שזה מקובל, אמי לא מכסה את הראש ורוב הנשים במשפחתי גם לא, אולי בגלל זה ממש קשה לי לכסות את הראש עד הסוף.
אני בתהליך התחזקות וממש לא רוצה לעשות דברים בחופזה כי אז בד"כ זה גם עובר מהר.. אז יש לי 2 שאלות:
1. האם בכך ששיערי בחוץ אני לא מקיימת בכלל את מצוות כיסוי הראש?(הרי אני כן מכסה,אולי זה רק מקיים את הסימן שאני נשואה?)
2. כיצד אתה ממליץ בדרך הדרגתית ובדרך שאני אוכל באמת להתמיד בכך בעתיד,להגיע לאידיאל של כיסוי ראש?
תודה רבה!
תשובה
לשואלת שלום רב.
על פי ההלכה השער אכן צריך להיות מכוסה כמעט כולו. אעפ"כ ברור שעדיף כיסוי חלקי מאשר בלי בכלל, גם מבחינה הלכתית, וגם בגלל שזה אכן מביע את הרצון שלך להתחזק ולא לבטל לגמרי.
כדי להתחזק אני מציע ללמוד ביסודיות את הנושא ממקורות ההלכה. העיסוק בכך יחזק את הצורך להתקדם. וכן יש ללמוד על היחס שלנו ליופיה של האישה וטיב הקשר בין בני הזוג.
יחד עם זה צריך לזכור שזה פרט אחד במהלך החיים, אמנם פרט חשוב אך רק אחד. מה שצריך זה לחזק בעיקר את כוחות הרצון והנכונות לעשות מה שההלכה דורשת, גם אם זה לא נעים ולא נוח. וזה אכן קשה לאישה להצניע את שערה היפה, אך עלינו להיות מוכנים לעשות גם דברים קשים במסירות נפש רבה. ההבנה הזאת והנכונות הזאת הם חשובות לכל אורחות חיינו כאנשים דתיים.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם