שאלה
בס"ד
שלום רב.
איך אני יכולה להתקרב עוד אל אלוקים?
אני מנסה את זה כבר בכל דרך אפשרית (שמירת שבת,ברכת מזון,תפילת שמע וכ'ו) אבל אני כל הזמן כ"כ פוחדת שהוא מאוכזב ממני מפני שאני לא מתלבשת צנוע,ורק המחשבה על ללכת עם חצאיות גורמת לי להבין שיזרקו אותי מהבית ....אני באה מביית חילוני וההורים שלי גם ככה מתנגדים מאוד להתחזקות שלי ומנסים להוציא אותי מזה,ואני באמת נאחזת בכל הכוח שלי באמונה שלי באלוקים ובדרך חיים שבחרתי אבל משבוע לשבוע זה נהיה יותר ויותר קשה לדוגמא: אני שומרת שבת, אני עושה את כל הדברים שאני יכולה לעשות כדי להעסיק את עצמי אבל בשלב מסוים כבר יורד הערב(אני מכבה את האור בחדר כדי שאמא שלי לא תצתרך לכבות לי אותו) ואז אני צריכה לצאת לסלון לאור אבל המשפחה שלי עושה לי דווקא ומגבירה את הטלוויזיה ,ואמא שלי תמיד אומרת לי שבגלל שאני לא נוסעת אני מפרקת את המשפחה ועושה לי רגשות אשם...אז איכשהו ביום שבת בלילה אני תמיד אמצא את עצמי בוכה.כל החברות שלי הם חילוניות,אז הם לא ממש מבינות אותי.
אני לא מחפשת תירוצים כדי להפסיק!ממש ממש ממש לא! ההפך אני מחפשת דרכים להתחזק עוד יותר כדי שיוותרו ויראו שזה באמת חשוב לי....אבל זה ניהיה קשה,ואני מרגישה לבד.
מה לעשות כדי להפסיק להרגיש ככה?
תשובה
שלום וברכה,
א. אני מעריך מאוד את שאיפתך להתקרב אל ה'. ולוואי וכולנו נזכה לחלום על כאלה רצונות נפלאים.
ב. חשוב מאוד לשים את הלכות צניעות בפרופורציות הנכונות ביחס לעולם התורה כולו. בסופו של דבר אם השיקולים הם שמירת הקשר עם המפשחה - דבר חשוב כשלעצמו אזי חוסר הצניעות הרבה פחות חמור.
ג. יש ערך עצום בתא המשפחתי ובשמירה על יחסים תקינים. חשוב לדעת ככלל לכל השואפים לדבקות בה' כי הדת לא אמורה להגיע על חשבון המשפחה. יש לעשות את המקסימום האפשרי בכדי שהדברים יוכלו להסתדר באופן האופטימלי.
ד. חזרה בתשובה עמוקה הוא תהליך ארוך והדרגתי שנבנה אט אט. מדבריך אני מבין כי את בראשית דרכך ולכן אל לך מיד לדאוג לכל פרט ופרט. נסי להתחיל מהלכות ומנהגים שתואמים את אורך החיים של משפחתך ובססי את אמונתך בקריאה ועיון. אני מאמין כי אילו תבני כעת את היסודות, בעתיד תוכלי להגיע גבוה.
ה. באשר לתחושת הבדידות ניתן למצוא פורומים שונים בהם משתתפים אנשים החווים חוויות דומות. בנוסף ניתן לפנות למכון מאיר המפעיל מערך סיוע לחוזרים בתשובה.
בברכה,
אביאל