שאלה
שלום,
אני חוזר בתשובה.
התחלתי לאחרונה לקרוא ק"ש שעל המיטה, אך אני לא בטוח שמה שאני קורא זה בסדר.
אני קורא:
1) ריבונו של עולם הריני מוחל...
2) ברוך המפיל - ללא ברכה ושם מלכות
3) שמע ישראל, עד וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (וללא והיה אם שמוע). (האם בשמע ישראל יש לשים יד על העיניים כמו בבית הכנסת?)
4)יושב בסתר עליון.
בסידור שלי יש עוד הרבה דברים, אך קראתי שמספיק לאמר את הדברים הללו, אך איני בטוח.
לרוב אני אומר ק"ש אחרי חצות (האם חצות זה 12 בלילה, או שעה אחרת?)
לרוב גם אני לא מצליח להרדם אחרי ק"ש, ולעיתים יוצא מהמיטה.
האם כשאני חוזר למיטה עליי לקרוא שוב?
בליל שבת אני קורא את כל הנוסח המלא מהסידור. אך בחלק של הוידוי מצויין לא לומר בימים שלא אומרים תחנון. מה הם הימים הללו?
תודה
תשובה
שלום לך
אכן מניחים את היד כמו בבת הכנסת
מעיקר הדין פשוט מברכים ברכת המפיל [לחלק מהספרדים רק קודם חצות] ואומרים פרשת שמע
ושאר הדברים הם ענין של מנהגים.
ולהלן סיכום העניין מספר פניני הלכה תפילה להרחבה נוספת עיין שםhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831
בברכה אייל משה
אמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו´". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב).
רבי יהושע בן לוי היה נוהג להוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), "וה´ מה רבו צרי" (תהלים ג) שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב). ורבים נוהגים כמותו. עוד נהגו במשך הדורות להוסיף מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת "והיה אם שמוע", ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשות.
לסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת "שמע" וברכת "המפיל", אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שנתפשט המנהג לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (ע´ מ"א רלט, ב).
הרחבה
תקנת חכמים לומר לפני השינה פרשת "שמע" בלבד, וכ"כ הרי"ף (ג, א), הרמב"ם והרא"ש פ"א ו´. אמנם הרא"ש בפ"ט כ"ג מביא את דעת ר"ח שקוראים גם את פרשת "והיה אם שמוע", ואולי הבין את הגמ´ שעד "והיה אם שמוע" כולל אותה. ובדברי חמודות ס"ז פירש שהתכוון למקום שמתפללים ערבית לפני צאת הכוכבים שכדי לקיים את מצוות ק"ש צריכים לומר את שתי הפרשות. ורבנו ירוחם (נתיב ג´ ח"ב), ורבנו יונה בספר היראה, כתבו לומר את שלוש הפרשות, שיש בהן רמ"ח תיבות ויש בזה סגולה כנגד המזיקין.
. בברכות ה, א: "אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא, אין צריך (כי לימודו משמרו). אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה´ א-ל אמת". הרי"ף והרא"ש הזכירו שת"ח אינו חייב. אבל הרמב"ם ושו"ע לא הזכירו זאת, ומשמע שלדעתם גם ת"ח חייב. ואולי מקורם מהירושלמי (פ"א ה"א) שמספר על תלמידי חכמים שהיו רגילים לקרוא ק"ש כמה פעמים כדי להירדם מתוך ק"ש. ומ"מ לגבי הפסוקים הנוספים, שאין חובה לאומרם, נראה שת"ח יכול להעדיף ללמוד לפני שנתו בספר או במחשבה, ומתוך כך להירדם. אמנם בכה"ח רלט, א, כתב שבסדר ק"ש עפ"י האר"י נעשה תיקון, וגם ת"ח צריך לאומרו