שאל את הרב

קריאת ספרי חול

חדשות כיפה חברים מקשיבים 06/12/11 13:12 י בכסלו התשעב

שאלה

שלום.

כבר כמה שנים שאני מתחבטת בשאלה הזאת. אז הנה, אני אוזרת אומץ ושואלת אותה לבסוף:

התרבות שסביבנו מעלה לנו מאוד את סף הרגש - כל הזמן מחפשים ריגושים וגירויים חדשים, אם זה בסרטים ואם זה בספרים. עכשיו, שאלתי היא, מה ליהדות יש לומר על כך? כלומר, על סרטים אפשר לומר שהם לא צנועים - אז לא נצפה בהם, אבל על ספרים (צנועים, כמובן) למשל? מה יש לה לומר על קריאה בהם - שגם מעלה את סף הרגש?

האם אורח חיים יהודי עולה בקנה אחד עם קריאת ספרי חול?? (ספרי חול יכולים להיות גם ספרי פנטזיה, שמהם אי אפשר לומר שאנחנו בכל זאת לומדים משהו, כמו הסטוריה או ידע כללי...) אם כן - איך?

תודה רבה ויישר כוח!!

תשובה

בס"ד

שלום שואלת יקרה!

בתור דבר ראשון אגיד לך יישר כוח עצום על שאילת השאלה הכול – כך חשובה הזאת שלך! וכנגד – התשובה גם תהא ממש לא קצרה...
מקווה שהקב"ה יעזור לנו לענות על השאלה [יחד] בצורה הטובה ביותר!

[רגשות]
לאדם יש רגשות, וזה חשוב מאוד! אי אפשר להסתדר בלי רגשות...
הרגשות מבטאות את המצב [הנפשי האישי] שלנו, כשאנו מתמודדים עם מצבים שונים.

הרגשות מחולקות לטוב ורע: אהבה – שנאה, אומץ – פחד, הנאה – עצב, ועוד...
הרגשות גם משפיעות על הגוף שלנו, דוגמה:
אם נעמוד לפני אריה עצבני (בלי כלוב), הפחד יצעק – [תברחו, יא משוגעים!] (ככה זה עובד אצלי, לפחות...).

[השפעה]
והנה באים היוצרים (של כל דבר), ואומרים: "וואלה, אנחנו רוצים שיענקל´ה ייהנה (ושגם הכיס שלנו ייהנה קצת).
מה נעשה? ניצור בלה בלה – ונמכור לו".
[וזה לגיטימי מאוד] – זה נהנה, ויענקל´ה לא חסר (חוץ מכסף... אבל הוא הרוויח בלה בלה, ובלה בלה זה מאוד חשוב!).

[חיים בסרט]
יצירות שמאוד משפיעות על הרגשות שלנו, הן – הסרטים.
סרט אימה טוב – צורחים, סרט קומדיה טוב – נשפכים מצחוק מרוב דמעות.

היוצרים שהולכים היום בהוליווד, יודעים איזה רגשות "אין" היום בקרב הצופים.
ולצערנו – לא הרבה מהם, כמו שציינת בשאלה, הולכים לפי היהדות...
צפייה בקטע אחד או [אפילו בחצי שנייה אחת] של משהו לא צנוע או לא לגיטימי מבחינה אחרת – יוצרת עוד מרחק מהקב"ה.

האם הסרט שווה את זה?

[ספרים רבותי! ספרים]
עכשיו מגיעה השאלה הבאה – מה לגבי ספרי החול?
רק אדגיש קודם: [אינני רב או פוסק!] כך שבמקרים מסוימים, תצטרכי לפנות לרב/נית שיעזרו לך.

נבדוק מה הם ההגדרות של הספרים לפי ההלכה היהודית. את ההלכות אביא מהספר "שכל הכתובים קודש".

ישנם 6 סוגים של ספרים: 1) [ספרי קודש] – מקרא, אגדות חז"ל... (מצווה לקרוא!). 2) [ספרים אהובים] – מעורר לדברים חיוביים, (דוג´ סיפורי אהבת הארץ...) 3) [ספרים מותרים] – דברים שהם לצורך, כמו ספרי לימוד. 4) [ספרים מאוסים] - סיפורים שליליים (יש לבדוק או לחשוב לאן מוביל הספר/הסיפור לפני שקוראים אותו), נחזור לזה בהמשך. 5) [ספרים אסורים] – ספרים שיש בהם שקר, ניבול פה, לשון הרע, כפירה... 6) [ספרים מעורבים] – חלק טוב וחלק רע, יש לסלק את הרע (לקרוע דף, או לחילופין - לדלג על קטע רע ישר כשמבחינים בו), או להימנע מהספר.

ממה שראינו בסרטים, ספרים שמגרים יצרים לא טובים (סוג 4, 5) – גורמות [עוד יותר מסרטים] ריחוק מאבא שבשמים. למה?
כי ב"ה הקב"ה ברא לנו דמיון מפותח – שמדמיין בעזרת היצרים שמפתחים ספרים כאלה תאוות כאוות נפשו, 24 שעות ביממה.
כן, גם כשאנחנו ישנים...

[מריח כמו... נראה כמו...]
אז איך אפשר לדעת על הספר – בלי לקרוא אותו?

דבר ראשון – לפי שם הספר אפשר לנחש.
אופציה שנייה – אפשר לקרוא מאחורי הספר את התקציר ולשאול את עצמנו – האם הספר טוב לנו?
אופציה שלישית – [ברוך בורא האינטרנט], אפשר למצוא ביקורות על הספר ולחשוב – האם הספר טוב לנו?

[פנטזיה מצד אחד – מנוסת התבונה]
עולם הפנטזיה יוצר אצל הקורא במודע או בלא מודע תפיסת עולם שאין צורך/שמאוד קל להתמודד בעיות החיים.
זה יוצר מחשבות שיש תחבולות וקיצורי דרך (קסמים למשל) שלא מבוסים על עמל, על עבודה ועל התמודדות
מכאן באה גם המיסטיקה, קריאה בקלפים/קפה, אדמו"רים מזויפים וכדומה...

[פנטזיה מצד שני – הכיוון לסוף טוב]
אביא חלק ממאמר הסופרת הדתית – אתי אפל, מחברת ספרי פנטסיה לנוער:
בפנטזיה, למרות כל הקשיים והמצוקות שהגיבור חווה, [יש תקווה ואמונה] שאפשר להתגבר ולנצח. זו מעין נקודת מוצא בסיסית בספרי פנטזיה".

ישנם היום, יותר מפעם, ספרים דמיוניים שכן עוזרים לאדם במחשבתו (מעיד על עצמי), ויש גם אתרים לסיפורים כשרים למשל "ביכורים".

פשוט צריך להבחין ולשאול את עצמנו – [לאן הסיפור יוביל אותנו? מה הוא מלמד אותנו?]
אם ניקח למשל את סיפור "[סינדרלה]", האם זה לא יראה בתת מודע שלנו, קל וחומר אצל ילד קטן, שכל אימא חורגת היא [מרשעת]?

[החיים]
החיים של היהודי מתחלקים ל – 2: [עיקר וטפל].
[העיקר] ממוצה בלימוד תורה, עבודת המידות, מצוות, עשיית דברים הנצרכים לחיים עצמם – עבודה ביושר, חיים ביושר ([דרך ארץ])... וכמובן חיים [פרטיים] נכונים – עזרה להורים, גידול ילדים לתורה מצוות ומעשים טובים וכדומה.

הטפל הוא מה שעוזר לנו [להתקדם בעיקר], למרות שהוא עצמו יכול [להיחשב גם כעיקר]. כמו: שינה במידה נכונה, העוזרת לאגור כוחות לעיקר. אכילה במידה נכונה, העוזרת לבריאות הגוף... בתוך זה נמצאת גם [ההנאה העצמית] = דבר טוב שאוהבים לעשותו, שגם הוא צריך להיות במידה נכונה. בהנאה עצמית יש גם את קטגורית קריאת סיפורים.

מצטער על האריכות, מקווה שעניתי טוב על שאלתך. את מוזמנת להגיב למייל שלי לכל דבר.

דורון

dozkih@gmail.com



כתבות נוספות