קריאה מן העם אל הרבנים

שאלה

בס"ד חשוון תשס"ה

אל כבוד הרב

שלום וברכה,

מכתב זה הוא פניה-בקשה מאת יהודים-ישראלים מן השורה אל רבני ישראל המנהיגים את הציבור הדתי לגווניו בימים נוראים אלה.

אנחנו מרגישים כי באו מים עד נפש.

ההגיון איבד את השליטה, ומול אי השפיות, ומול מצב של כמעט יד איש באחיו, עומדים ראשי קבוצות ומתפלגים לאין ספור מחלוקות.

היהודי הפרטי נתון במלכוד ללא מוצא. אינו יודע למי לשמוע, אינו מסוגל להחליט מה טוב לכללות עם ישראל ובאיזו דרך נכון ללכת.

לכל מהלך קמים מתנגדים מכל הכיוונים.

יום אשר הוא לא יום ולא לילה!

בואו נפקח את העיניים ונראה כי יד השם בדבר!

התנ"ך מלא מצבים דומים: השם משלח בישראל אויבים מציקים ומכניס אותנו למצב בלתי נסבל. רק לאחר שהעם תופס את עצמו בידיים, עולה ומתפלל וצם ושב אל השם – רק אז משתנה המצב מן הקצה אל הקצה (כאילו בדרך הטבע)...

למה שלא נלמד מן הנסיון שצברנו מאז היותנו לעם?

ראה ספר שופטים, ובמיוחד פרקים כ-כא, מלחמת שבטי ישראל בבנימין.

מסקנה: בחכמה נעשה אם נניח ליומיים את חילוקי הדעות (בין הרבנים) ונקרא צום לפני השם!

כולנו כאחד, כמה שיותר רבנים מכל הפלגים! הקריאה צריכה להיות נקיה מכל כיוון פוליטי. זו צריכה להיות הודאה בעובדה ש"השם הוא האלוקים" ו"אנחנו לא נדע מה נעשה".

אז נווכח שאם "בשם אלוקינו נדגול" אז "ימלא השם כל משאלותיך"!

שהרי כבר הובטח לנו "וקראני בעת צרה אחלצך ותכבדני" (נראה שכל הצרה הזו קמה עלינו כדי שנקראהו!)

אז אנא, קיראו צום!

נצום ונתפלל איש במקומו על כי "אויה מה היה לנו"! לאן הגענו! יהודים נגד יהודים!

נחפשה דריכנו ונשובה עד השם, וכאשר יעתר לנו השם וישחרר באופן בלתי צפוי את המלכוד שאין ממנו כרגע מוצא, אז יכירו וידעו כל יושבי תבל – ובראש וראשונה כל איש ישראל – כי השם הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד!

חזק ונתאחד בשם השם,

משפחת ל.

הערה: מכתב זה נשלח לכל הרבנים שעונים לשאלות ב"כיפה". איננו מבקשים התיחסות באתר, אלא במעשים.

תשובה