שאלה
במשנה תורה לרמב"ם הלכ' עבודה תמידין ומוספין (ז,ה) כתוב:
אין מביאין מנחה זו אלא מארץ ישראל, שנאמר "והבאתם את עומר ראשית קצירכם, אל הכוהן". מצותו לבוא מן הקרוב לא ביכר הקרוב, מביאין אותו מכל מקום מארץ ישראל. מצותו להיקצר בלילה בליל שישה עשר, בין בחול בין בשבת; וכל הלילה כשר לקצירת העומר. ואם קצרוהו ביום, כשר.
כיצד יתכן שהעומר יקצר אפילו בשבת??
תשובה
שלום לך,
כל קרבן שזמנו קבוע דוחה את השבת.
קרבן העומר זמנו קבוע למחרת יום טוב ראשון של פסח ולכן הוא דוחה את השבת.
מעבר לדין קרבן העומר יש פעמים רבות בהם מצוות כאילו "מתנגשות", בהבנתנו הדלה.
דוגמא בולט היא קדושת החיים. אנו יודעים שהרבה מצוות נדחות מפני פיקוח נפש אבל גם כאן יש מצווה להלחם ולכבוש את הארץ - וזו דוחה גם שבת ובודאי פיקוח נפש. כאשר התורה מצווה להלחם זה ברור ומובן שישנם הרוגים ומכאן שמלחמת עמלק וכן כיבוש ארץ ישראל ועוד דוחים פיקוח נפש.
בברכה דוד לוי