קצת מיואשת

לנערה שמחה וגם קצת מיואשת
מועדים לשמחה וכל טוב!

ב"ה, יש לך עין טוב ולב טוב וגם חכמת חיים.עם כל המתנות הטובות האלה שה' נתן לך, אני מאחל ומתפלל שתמצאי את דרכך בחיים בברכה בבריאות ובשמחה.
בכל זאת חשוב מאוד שתמצאי כתובת מקצועית ליעוץ פסיכולוגי, כי זה יעזור לך הרבה יותר ממני.
בינתיים, עצות אחדות שאולי ישפרו את מצבך במעט - מידי פעם, כשזה נראה לך מתאים ושייך לחבק את אבא, לומר לו שאת אוהבת אותו,שאת שמחה בכל מה שנתן לך, ושהחיים הם לא סתם אם יש לו בת אוהבת. אפילו אם תרגיעי אותו במקצת, כבר ישתפר המצב בבית. גם לאמא כדאי למצוא הזדמנות לומר דברים טובים. אם ההורים ישפכו בפניך את הכאבים ואת הטענות שלהם (זה נגד זו ולהיפך), חשוב מאוד לתת להם להשתפך, אבל לקחת את כל זה לתוך "שק גדול" ולסגור - לומר להם אני לא רוצה ולא יכולה לשפוט, אני רק אוהבת אתכם וזהו. זה קשה מאוד אבל לפעמים זה מצליח. ממריבותה אחים תתרחקי ככל יכולתך, ותגידי גם להם רק דברים טובים, עד כמה שאת יכולה. אם אינך יכולה, תגידי להם - אני לא בקטעי השנאה והמריבות שלכם, וחבל שאתם גורמים רעה לעצמכם, כשיהיה לכם משהוא טוב להגיד, תספרו לי.
אם תצליחי בדרך זו אפילו מעט, ישתפר גם מצבך של.
אם את רוצה לדבר תחפשי חברה טובה, מדריכה או מישהי שיודעת להקשיב (והחשוב ביותר פסיכולוג או פסיכולוגית) ותשפכי גם את את ליבך. עד שתמצאי, תשפכי את ליבך לפני ה' (כמו חנה אם שמואל) - ה' שומע תמיד.
כל טוב וחג שמח.