קלות ראש

שלום,

ראשית, יש להדגיש ש"קלות ראש" היא בעייה בכל מקום ללא הבדל בין מין וגיל. אתה צודק בהחלט. יש קלות ראש גם בין הבנים (וככל הנראה גם בין הבנות, על אף שלא תמיד זה נחשה היום "פוליטיקלי קורקט" לכתוב את זה).
העיקר, הוא לדאוג לכך שאנו נמצאים בחברה שהקשר בינינו הוא של ערכים ואידיאלים, של חיפוש משותף של מימוש אהבת התורה, העם והארץ למעשה ובבניין. אני בהחלט זוכר את עצמי בחבורה של בנים ובנות שחיפשו יחד את הדברים הללו, ונבנו יחד מתוך כך.
כמובן, אין התנגדות שיהיו "צחוקים" בינינו. הרי אנו צריכים להיות בשמחה, ואף בשמחה פשוטה של אהבת הקשר בין אנשים, קשר שנבנה מתוך היכולת לצחוק יחד. אך כאשר "הצחוקים" הופכים להיות נורמה, ואף הדבר שהחברה מחפשים אותו -0 בטיולים וכשאין מה לעשות - כך אנו משחיתים את הצלם והדמות שבנפשנו. יש צורך גדול מאוד שאדם לומד להתרחק ממקומות כאלו גם אם מדובר ב"חברים", וגם במחיר חברתי.
אלא שיש בהחלט מקום להחמיר יותר בחבורה של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. אתה בוודאי מכיר שבמצבים אלו יש הרבה בנים שמנסים במודע ולא במודע "להרשים", ובן יש בנות שמנסות להרשים. "קלות הראש" במצבים אלו באה מהר במיוחד, מבלי שאנו שמים לב.
ועוד, בכל מצב "קלות ראש" מובילה לדברים שליליים נוספים, בחינת עבירה גוררת עבירה. ביחסים בין בנים ובנות כאשר ההתנהגות המקובלת היא של צחוקים וקלות ראש, יש סיכוי מאוד גבוה שזה יוביל לקשרי ידידות שיש בהם חילול הקדושה והצניעות. ועוד - במצב זה מתעוררות הרבה פעמים מחשבות לא צנועות בנפש הבנים, מה שתורם באופן מיוחד להשחתת הדמות הפנימית של הבחור באופן שיצטרך לעשות הרבה עבודה פנימית לתקן בהמשך.
העיקר - תתרחק מ"קלות ראש" בכל מקום שמצא אותה.
בברכה, דוב ברקוביץ