קיום מצוות - האם רק מתוך חיבור?

שלום לך
עניין המצוות הוא באמת דבר קשה.
לא תמיד בא לנו ולא תמיד מתחשק לנו, ובענייני צנעיות זה אפילו הופך להיות קשה עוד יותר.

אני חושבת שקצת בלבלת את הדברים ולכן בואי נעשה פה סדר.
הדרכים שהצגת הן שתיהן נכונות, אבל העניין הוא שהקיום של המצווה עצמה הוא לא משהו שאנחנו יכולים להחליט ש"לא בא לנו".
מה זאת אומרת?
קודם כל, אנחנו מקיימים את המצוות וההלכה, כי ככה ציווה עלינו הקב"ה ומתוך כך שאנחנו מאמינים בה´ ובתורה ובמצוות, אנחנו מקיימים.
גם אם לא במיוחד בא לנו או לא ממש מתחשק לנו.

אבל!! כשאנחנו מקיימים את המצוות, יש לנו שתי דרכים.
הראשונה, היא מתוך חיבור אמיתי למצווה ורצון, וזוהי כמובן מעלה מצוינת. והלוואי ונזכה להגיע לחיבור בכל מצווה שאנחנו מקיימים ובכל הלכה שאנחנו שומרים.
השניה, היא קיום המצווה ושמירת ההלכה מתוך האמונה שלנו כמו שתיארתי לך למעלה. אנחנו מאמינים שה´ נתן לנו את התורה והמצוות ולכן אנחנו שומרים עליהן. גם אם אנחנו לא מתחברים לכך. ואנחנו מתפללים תמיד ומקווים שאחרי המעשים שלנו יימשך גם הלב. שאחרי שנקיים באופן טכני את המצווה ולא מתוך הבנה וחיבור, בע"ה מתוך המעשה עצמו, גם לאט לאט הלב שלנו ילך ויימשך למצווה.

ופה חשוב להדגיש.
שקודם כל התוצאה של שמירת המצוות וקיום ההלכה היא החשובה.
אם אנחנו מצליחים להתחבר, אשרינו, אבל גם אם לא, זה לא מוריד מערך קיון המצוות ושמירת ההלכה. כיוון שהחשיבות העליונה היא קודם כל לקיים את המצוות.

ובע"ה, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. מתוך הקיום הטכני, גם נוכל "להיסחף" אחרי המצוות ולהגיע למעלה של קיום מתוך הבנה אמיתית והתחברות.

בהצלחה רבה
סיון.