שאלה
שלום הרב חיים.
1. האם מותר להתכוון לבחור במצווה מסוג כלשהו (כאשר אני בוחר איזו מצווה לעשות בזמן הפנוי) בגלל מניע כמו - "גם אם התורה היא לא רצון ה' (ח"ו) המצווה הזאת נראית לי חשובה בכל מקרה.."
למשל: גמ"ח ניראת לי דבר חשוב גם בלי שהתורה תגיד לי. האם מותר לי לקיים את המצווה מתוך מניע זה אפ' שאני מאמין שאם התורה היא רצון ה' הוא היה מעדיף שבזמן הזה הייתי לומד תורה?
(נגיד בגלל שהלימוד תורה שלי לוקה בחסר)
2. א. האם מותר לי לעשות כנ"ל כשאני מתכוון שאני עושה את זה גם בגלל שגם דתות אחרות מחשיבות את הגמ"ח כמצוה? (בשאלה הקודמת שאלתי על כך שאני מבין חשיבות המצווה מתוך שכלי בלי קשר לדתות אחרות) או באופן דומה: האם מותר לי ללמוד תנ"ך במקום גמרא בזמן מסויים בגלל שאני חושב שזה דבר שמוסכם גם על דתות אחרות וגם על כתות שהיו בבית שני וגם על הקראים ולכן יותר מובטח לי שזה רצון ה', למרות שאני מאמין שאם היהדות ה"רבנית-אוטודוקסית" היא רצון ה' עדיף שאני אלמד עכשיו גמרא\הלכה (נגיד בגלל שהלימוד גמרא\הלכה שלי לוקה בחסר)?
ב. האם זה רצוי? הרי בכל זאת זה מניע כלשהו לעשות את המצווה ביותר חיבור אישיותי ואין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ.
תשובה
שלום רב,
כל המחשבה שלך לוקה בחסר, לענ"ד לא ניתן לומר כי במקרה של עשיית חסד זה נוגד את לימוד התורה, נכון הוא שתוה הינה ערך עליון , אבל אי אפשר להתעלם מן המצוות, לכן, חסד הינה מצווה חשובה מאוד , והכל תלוי במינון של המצוות.
לגבי סיבות חיצוניות לקיום מצוות , זהו פגם לומר כך, ויש רבים מאיתנו שמקיימים דברים שלא מתוך הראיה של תורה, אפילו יום העצמאות והמדינה יכולה להיות עבודת ה' בשיתוף, במקום שאנחנו מפרידים את הערך הציוני מהערך הדתי.
לכן, כל מעשינו צריכים להיות לשם שמיים ולא בגלל שכך נראה לאומות העולם. להסתכל על דתות ולהחשיבם יש בזה יסוד של לא תחונם ולכן, יש בזה ריח של איסור.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת הסדר "בינות" רעננה.