שאלה
שלום רב,
בעלי חזר בשאלה בעקבות חוסר אמונה בהקב"ה, אך אנחנו ממשיכים באווירת השבת בבית כולל קידוש, ועכשיו עולה השאלה הם הוא יכול להוציא אותי בקידוש ובברכת החלות?
תודה רבה!
תשובה
שלום
ישראל שחטא ישראל הוא ולכן הוא מחויב במצוות ויכול להוציא אותך ידי חובה, וצריך לדאוג שהיין יהיה מפוסטר.
מקורות: בגמ' (חולין ה: ועירובין סט:) נאמר שהמחלל שבת בפרהסיא חשוד לעבור על כל התורה ונחשב למומר מפני שחילול שבת שקול כע"ז, ולכן הוא אינו יכול לבטל רשות לעניין עירוב, ואין מקבלים ממנו קרבן, ואסור לאכול משחיטתו. וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע.
יש אומרים שהגדרתו כמומר היא מהתורה (מהרי"ק קס. ש"ך יו"ד ב, טז. ערך השלחן שם יד), וי"א שרק מדרבנן (חת"ס ח"ו פ"ג. חזו"א יו"ד מט, ז. אג"מ ח"ד יו"ד, נח. ויבי"א ח"א יו"ד יא.)
וכן הלכה, ולכן קידושיו קידושין (רמב"ם אישות ד, טו. שו"ע אה"ע מד, ט) והוא זוקק חליצה או ייבום (שו"ע אה"ע סי' קנז).
נחלקו הפוסקים לגבי מחללי שבת שבימינו. לדעת רוה"פ עזות הפנים לחלל שבת בפרהסיא, מלמדת על כפירה במעשה בראשית, אבל המחלל בצנעא, או אפילו בפרהסיא אלא שהוא בוש מלחלל בפני אדם גדול (עירובין סט) מודה באופן עקרוני במצוות השבת ואינו כופר במעשה בראשית ולכן הוא לא נחשב כמומר (חת"ס ח"ו, פ"ג ורוב האחרונים בסי' שפה ). וממילא יש מקום להקל במחללי שבת לתיאבון המקיימים מצוות אחרות (אג"מ ח"ד יו"ד, נח ואו"ח לג. חת"ס ח"ו ' פ"ג גיטין כג:) , וכ"ש בימינו שרבים מוגדרים כתינוקות שנשבו, והפרהסיא הכללית היא של חילול שבת ולכן היא לא מהווה מדד להעזת פנים וכפירה (מלמד להועיל או"ח א כט. בניין ציון כג שד"ח מערכת מ כלל פו. מהרש"ם א, קכ"א. ג, ה.)
אמנם יש חולקים וסוברים שעצם חילול השבת חמור מצד עצמו ולכן אין להקל גם אם עושים כן לתיאבון ושומרים שאר מצות ש"ך (יו"ד קיט ס"ק מג), מנחת אלעזר (ח"א, עד) רב פעלים (ב יא, ג יב) אחיעזר (סי' כג), יבי"א (ח" י בהע' על ר"פ או"ח ג יב ) ולשיטה זו מגע חילוני ביין אוסר אותו בשתייה כדין יין עכו"ם (ע"ז כט:).
להלכה למרות שרוב הפוסקים סוברים כדעה הראשונה וממילא אין חשש במגע חילוני ביין וכ"כ בשו"ת בניין ציון (סי' כג), ויהודה יעלה (יו"ד, נ ) ושאלי ציון בשם שאילת דוד (סי' ה) וזכרון יעקב (עמ' קמב) ושו"ת ברוך השם (יו"ד, עז) ומהרש"ם (א, קכא)
מ"מ לכתחילה משום מגדר מלתא נוהגים להחמיר ולהיזהר במגעם ביין יבש שאינו מפוסטר (חלקת יעקב יו"ד מח), אך בדיעבד או במקום צורך ניתן להקל מפני שעצם הגדרתם כמומרים היא מדרבנן וכן דין סתם יינם, והיות וישנה מחלוקת האם מחללי שבת שבימינו נקראים מומרים הרי שספק דרבנן לקולא. הרש"ג (עטורי כהנים, גליון 110) וחלקת יעקב (יו"ד סי' מח, במקום הפסד).
וכ"ש כאשר יש צד נוסף להקל כגון ביין מפוסטר או שהומתק או שהם לא נוגעים ביין עצמו שאז ניתן להתיר לכתחילה הרש"ג (עטורי כהנים, 110) להורות נתן (סי' לט), ושו"ת שמע שלמה (יו"ד סי' ד ) ויש הנוהגים להחמיר גם בזה הרשז"א (שש"כ ח"ב פמ"ז סע' יט הע' צה) והריש"א (קובץ תשובות ח"א סי' עה ).
בברכה אייל משה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם