שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום!
אני אדם חילוני-מסורתי שבזמן האחרון מתחיל להתקרב יותר אל הדת.
אני הולך לשיעורי תורה ועושה מאמצים כדי לדעת הלכות וכל מני דינים של הדת ויש לי כמה בעיות.
1)המשפחה שלי אינה שומרת שבת ואני רוצה מאוד לשמור את השבת וזה מאוד קשה לי כי המשפחה שלי רואה טלויזיה נוסעת וכו' ואני נגרר אחרי הדברים הללו למרות שאני חוזר מבית כנסת אני אח"כ מרגיש מאוד נורא שחיללתי את השבת אחי שאני חזרתי מבית כנסת..מה עלי לעשות בקשר לזה?
2)אני רוצה להתחיל ללכת עם כיפה ואני פוחד שהחברים שלי יצחקו עלי שאני פתאום נהיתי דתי ואולי שהמשפחה שלי תתנגד לכך..מה עלי לעשות?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה ויישר כוחך על ההחלטה להתחזק ולהתקרב.
שתי שאלותיך הן בעצם שאלה אחת, ומן הסתם יתעוררו בעתיד שאלות נוספות בכיוון זה.
השאלה, שלעניות דעתי מסתתרת מאחורי השאלות שלך היא השאלה כיצד להתמודד עם החברה הסובבת אותך- שלא תמיד משלימה או מפנימה את העובדה שבחרת לשנות את דרך חייך.
בנושא זה אוכל לתת לך שני כיווני מחשבה- שתוכל לפתח אותם ובעזרתם להתקדם:
1. הרמ"א בפתיחת השולחן ערוך כותב: "אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה' "- זהו נסיון גדול לאדם- אך כיוון שאדם יודע שהוא עושה את המעשה הנכון- וידבק בו לאורך זמן- מובטח לו שחבריו ומשפחתו יתרגלו לכך.
2. ידוע הכלל "דרך ארץ קדמה לתורה", ולעניות דעתי תוכל במצבך להיעזר בו (כמובן- קודם כל אתה צריך, כמו כל אחד, להתחזק בעניין מצד החשיבות העצמית שבו, אך אם זה יקרה- תוכל להיעזר בכך). אם במקביל להתחזקותך יחול אצלך שיפור משמעותי ביחסים בינך לבין משפחתך, כלומר- אתה תהיה הראשון לעזור בבית, הראשון לעזור לאחים הקטנים וכו'- אני בטוח שהתהליך שאתה עובר יזכה לאהדה הרבה יותר גדולה. אם משפחתך והסובבים אותך יראו שהקירבה לדת גורמת לך להיות אדם טוב יותר, מתחשב יותר, אכפתי יותר, רגיש יותר וכו' הם בודאות יעירכו יותר אותך ואת התהליך שאותו אתה עובר. אם לעומת זאת התהליך ילווה במלחמות בבית- זה רק יקשה.
בנוסף- אני מייעץ לך למצוא אדם רציני שילווה אותך בתחילת צעדיך (ועם כל הכבוד למסגרת זו- אין היא יכולה להוות תחליף למפגש אנושי פנים אל פנים)
שיהיה המון בהצלחה!
ישראל (המשיב אינו רב)