שאלה
שלום רב,
אני בת 28 , גרושה וחיה עם בן זוגי מזה 3 שנים ואנו לא נשואים.
לפני כחודש גיליתי שאני בהריון. מאותו היום אני עצובה מאוד ומרגישה הכי לבד. אני באה ממשפחה דתית מאוד ואבא שלי די התנגד לכך שאנו חיים יחד ולא נשואים אך, קיבל את זה עם הזמן. והיום שהוא יודע שאני בהריון הוא לוחץ עלי להתחתן.
אני הכי לא שלמה עם הנישואים האלה ואפשר לומר שאני לא בטוחה בכלל שזה מה שאני רוצה. אנו רבים המון והוא לא ממש איתי כלומר, לא מתעניין במה שקשור לתינוק ואף גורם לי לבכות המון בגללו. הוא מרשה לעצמו לומר לי דברים שבחיים לא העז לומר לי לפני ההריון כאילו שמבחינתו עכשיו אני שלו בגלל ההריון והוא כבר לא צריך "לעבוד" בלחזר אחרי ולתת לי הרגשת ביטחון.
הייתי הכי רוצה בעולם עצה של רב שיגיד לי אם אנו מתאימים אני בטוחה אפילו שאם אבדוק בקבלה או משהו כזה יגידו לי שיש בעיה גדולה ושאסור לנו להתחתן.
אני מאוד עצובה ובוכה כל הזמן עד כדי כך שאני מרגישה שאני פוגעת בתינוק אך, לא יכולה לשלוט בזה.
בבקשה, בבקשה, תנו לי עצה.
תשובה
שלום וברכה
אני מזדהה מאוד עם מצבך.
הוא לא פשוט כלל וכלל.
קשה כמובן לתת עצות למי שאיני מכיר, כיוון שלכל אחד יש מסלול חיים ייחודי משלו, ואין אדם דומה למשנהו. על כן אין איזושהי עצה כללית נכונה וראוי לעשות במצב זה.
לא הקבלה ולא רב כלשהו יוכלו לקבל את ההחלטות במקומך. רק את. זה חלק מהאחריות של האדם לחייו ולדמותו. מובן מאליו כי יהיה יותר קל לקבל החלטות נכונות כאשר שמחים ולא כאשר בוכים כל הזמן. אם את יכולה להסתכל על מצבך קצת בעין אחרת, ובכל זאת לשמוח על כך שאת תהיי לאמא, עם כל הקשיים, זה יהיה טוב יותר.
לגבי הנישואין: כאמור, זו ההכרעה שלך. אם את חשה שהוא אינו מתכוון להיות בעל טוב – בדרך כלל לא כדאי להתחתן. את צריכה לדאוג שהוא יטול אחריות על הילד, גם במובן הכלכלי, אולם אינך חייבת להתחתן איתו. במקביל, זה יהיה גם לא נכון לחיות "באמצע", כשאתם גרים ביחד אך לא נשואים. זה לא נכון גם מבחינה נפשית, וגם מבחינה הלכתית. על כן, כדאי יותר להכריע לאחד מהצדדים.
אני מקווה שעזרתי מעט. אם תצטרכי עוד עזרה – אנא שובי.
כל טוב