שאלה
היי, יש לי בעיה קטנה..
בעיקרון הייתי אדם חזק דתית ושומרת נגיעה, עד שהכרתי איזה חילוני ששכנע אותי שאין רע בנגיעה אז הפסקתי-חדפעמית איתו. (היום אני כבר לא בקשר איתו)
הקטע הוא שמאז אני לא בטוחה כבר בכמעט שום איסור הלכתי-לא רק על איסור נגיעה.. נהיה לי חור באמונה שאני לא מצליחה לסדר עד שכשאני חושבת על זה-הייתי מוותרת על כל המצוות וזהו. וזה מפריע לי כי פעם האמנתי בזה מאד (אני לא אדם שעושה דברים כי כיף לו או לא בא לו ואין לו כח..אני אדם חושב שמחפש הגיון והבנה בהכל- רק שאני כבר לא מוצאת כל הגיון ויופי שימשוך אותי לחזור ולקיים מצוות)
אני די נואשת.. אשמח לשמוע את דעתך-אולי יש לך עצה בשבילי..
תודה.(אני לא בנא של סמינריונים שמלהיבים את הבנ"א לשבועיים עד שהכל מצטנן חזרה.. אני רוצה לחזור מהדכל-לא בהתלהבות)
תשובה
שלומות
מקומם של המצוות בחיינו , הוא מה שמחבר אותנו אל עצמנו , פנימה .
המצוות מאפשרות לנו לנהל שיח אמוני מעמיק , ולהגדיר לעצמנו את המדרג הערכי שעל פיו אנו חיים.
הלכות כשרות לדוגמא אינם עוסקות רק בציווי האלוקי , אלא מעמידות אותנו מול מספר שאלות נוספות , כמו : ההבחנה בין עיקר וטפל , ההבחנה בין התאפקות להתפרצות , ההבחנה בין שייכות לי לשייכות לאחרים, הצורך להתחלק עם הזולת ועוד,
כך גם ביחס לשבת - הקדושה שבזמן , משמעות הזמן וכו'
במובן מסוים ההתרחקות מהמצוות היא התרחקות מעצמנו ומהווה ניכור מיסודות החיים ומכל האור והטוב שיש בהם,
רק כאשר תופסים את המצוות כמעשה חיצוני , מסוגלים להגיע למחשבה מהסוג שהגעת אליה.
ככל שתתבונני על המצוות כבטוי פנימי , כגורם המאפשר לך לנוע פנימה על ציר של בנין ומשמעות , תגלי כמה כל מצווה תורמת לעיצוב אישיותך ולעיצוב העולם
בהצלחה
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם