שאלה
שלום!
אני חברה בתנועת הנוער "בני עקיבא" מאז שהייתי בשבט נבטים. אני זוכרת שתמיד ראיתי את התנועה כמשהו גדול ועצום, וככה אני גם חושבת כיום. אבל.. האמת היא שאני רואה דבר גדול ועצום בסניפים אחרים, במקומות אחרים.. בסניף שלי? ממש לא. מאז שבט נבטים הסניף שלי עבר תהפוכות רבות וכיום, כשאני בשבט נצח, הסניף שלי ירד למדרגה הנמוכה ביותר. בשבת הסניף שלנו ריק מאנשים. עשרה אנשים במפקד-זה הממוצע. כשיש 20 אנשים אנחנו בטוחים שאנחנו בחודש אירגון או משהו כזה. כמה מהחניכים (וגם מחבריא ב', לצערי..) באים לסניף עם פלאפונים, ובאמצע שבוע יש נרגילות וסיגריות.. הסניף שלנו כבר ממש מסריח מכל הרעל הזה.
בנים ובנות ביחד? אוהו. נשיקות, חיבוקים ו.. ד' ישמור.. איזה קללות..
הבעייה הגדולה היא, שאף אחד מהחבר'ה הטובים לא מוכן לתת כתף ולעזור. מבחינת הרוב אין חב"ב בסניף שלנו, ומה שיש-זה כבר מיעוט. אבל אני ממש נגד הגישה הזאת! כי הסניף שלנו, הוא סניף חי ונושם, עם עוצמתיות אדירה וכח ענקי.. רק שאין אנשים שמוכנים להשתנות למענו. הם מנסים לשנות את הסניף למענם, שיתאים לדרך החיים שלהם.
אני זוכרת שמאז חודש אירגון, (אז הצטרפו לשבט שלנו כ-20 בנות ברמה התואמת לסניף וגם בנים-מה שלא היה אצלנו בשבט מעולם בגלל סיבות אחרות) השבט שלנו ירד לרמה הכי נמוכה שלו. אנחנו נחשבים לשבט הכי טוב בסניף, וכולם בונים עלינו בניינים רבי קומות וגורדי שחקים. אבל בסה"כ, מי אנחנו באמת? הצעירים שבחבריא ב' ירימו את הסניף?
אני לא ממעיטה בכוחות שלנו, כי אני יודעת שבעזרה של כל חב"ב הסניף שלנו באמת יהיה יותר טוב.אבל מי הבטיח את זה?..
בשבועיים האחרונים יצרתי קשר עם רכז חב"ב המחוזי שלנו, והוא הציע לי להקים הנהגה סניפית. עד עכשיו הצלחתי למצוא רק מישהי אחת (גם היא מהשבט שלי..) שמוכנה לקחת חלק בהנהגה.
האם זה הסוף של הסניף שלנו? מה אפשר לעשות?
תשובה
בס"ד
לשואלת היקרה שלום רב!
אני רוצה להגיד לך שאני ממש מתרגש מהעוצמה שלך, מהאכפתיות והרצון, הלוואי וירבו כמותך.
לא להתייאש, בשום פנים ואופן לא להתייאש, את המהפכות הגדולות מנהלים אנשים יחידים שהתחילו כקטנים עד שהגיעו לאן שהגיעו , אין דרך אחרת- בשביל לצאת לחירות היינו צריכים להכנס למצרים.
אני מבין מבין השורות שכתבת שלסניף שלך יש גרעין טוב שקצת נחלש אבל הפונטציאל נשאר, אם כך התשובה כבר בגוף השאלה, אל תסתכלי בעיניים בשרניות כי הם מראים לך רק את גבול היכולת הניגלה, הסתכלי פנימה האם באמת כולם כ"כ ´גרועים´ והסניף הרוס לחלוטין, ואולי יש כאן אנשים טובים שכן מחפשים משמעות אולי ישנם חבר'ה יחידים שכן רוצים לקדם מהלכים, כן, זאת תהיה עבודה קשה ומאומצת מלאה כישלונות ונפילות...אז מה?
יש לנו מטרה יש לנו ערכים, נעביר פעולות,נתקשר בעזרת שיחות אישיות, נשנה את סגנון התפילה לחי ושמח, נזמין מרצים אורחים, נתלה מאמרים...אנחנו נשנה, אם יש אמונה יש הכל, הפרטים הקטנים הם הדרך לביצוע.
לגבי החבר'ה ´הטובים´, גם אני באופן כללי נגד הרעיון של ההתבדלות, אבל אולי ישנן בעיות אישיות, אולי הם מרגישים שהאווירה בסניף הורסת להם את עבודת ה´ ו...לכי תדעי.
צריך לדון לכף זכות, ומצד שני צריך לעורר, להביא למודעות את המצב הקשה בסניף, לשתף אותם, לבקש מהם להעביר שיעורים, שיהיו נוכחים בתפילות, לדבר עם מישהו שיכול להשפיע עליהם, להעביר להם כמה אתם צריכים אותם, כמו תמיד אף אחד מה´אנשים´ לא רוצה לבוא ולעזור אבל משה או חיים או רועי ומי שזה לא יהיה בוודאי שרוצים הם פשוט לא מספיק מולהבים.
מעבר לזה אני חושב שכדאי מאוד להיוועץ בקומונרית ולפעול איתה ביחד ובת"ח שמכיר אתכם מקרוב בגלל שאין לי מספיק היכרות ולכן התשובה מאוד כללית, בכל אופן אשמח לעזור עוד אם תרצי במייל שלי.
המון המון הצלחה!
בב"ח לתו"ע
רועי
roidublin@gmail.com