שאלה
צר לי על הבורות,
אבל אני מבקשת להבין למה מבנה בית כנסת הוא קדוש, אם אינו משמש יותר ככזה.
תודה על הסבלנות.
תשובה
שלום
שאלת שאלה מצויינת, ובשאלתך כיוונת בעצם לשיטת אחד מגדולי הראשונים.
ונפרט: יש בדבר זה שלוש שיטות עקרוניות. הכלל היסודי המפורש בגמ' הוא שתשמישי מצווה כגון לולב וציצית, משגמרו את תפקידם אפשר לזורקם לאשפה. לעומת זאת תשמישי מצווה כגון תפילין וכתבי הקודש, וכן האמצעים המשמשים אותם כמו הבגד של ספר התורה וכדומה, נוהגת בהם הקדושה גם לאחר שלא ניתן עוד להשתמש בהם, ולכן חייבים לגנוז אותם. ביחס לבית הכנסת נחלקו הראשונים. א. לדעת הרמב"ן זה אכן דומה לתשמישי מצווה, ולכן אין איסור בהריסתו לאחר שאינו משמש עוד לצורך מצוות התפילה. [אך יש תנאים, כנראה מדרבנן, שנדרש שיתמלאו כדי שתותר הריסתו, ראה להלן]. ב. לדעת ר"א ממיץ בעל "ספר יראים", בית הכנסת יש בו קדושה מעין קדושת המקדש ולפי הרמב"ם במנין למצוות שבתחילת חיבורו בהריסתו יש איסור "לא תעשון כן לה' ". ג. שיטת הר"ן היא עמדת ביניים. הוא סובר שמהתורה צודק הרמב"ן שבית הכנסת אינו אלא תשמישי מצווה, אך לדעתו חכמים גזרו להחשיב את בית הכנסת כתשמישי קדושה. לכל השיטות יש מקרים שבהם מותרת הריסת בית הכנסת, וכפי שמבואר במסכת ב"ב ג ע"ב, אך אין כאן מקום להאריך בפרטי הלכה זו, ובכל התנאים הנדרשים כדי שיהיה מותר לעשות כן.
התשובה ניתנה על ידי הרב ברוך קהת