שאלה
מהי משמעותם של קברי צדיקים?
מה היחס הנכון שצריך להיות לנו אליהם?
האים זה לא גובל בעבודה זרה (כמו הקמיעות)?
ליתר דיוק, השאלה שלי לא נוגעת לגבי היחס לקברי האבות בנושא הזיקה לא"י, אלא ליחס של האנשים שמתפללים לצדיקים לרפואה, למציאת אישה וכדומה.
תשובה
יש חשיבות למקום קבורתו של האדם.
אפשר לראות זאת בהתעקשותו של אברהם על מערת המכפלה (בה נקבר לפניו אדם הראשון) אחריו יצחק אבינו ואחריו יעקב אבינו, ובייחוד במעשהו של כלב - העולה להשתטח על קברי האבות בחברון (סוטה לד:).
מקום הקבר הוא מפגשו האחרון של האדם עם הארציות, שם נשארת 'עצם הלוז' שלו ממנה יקום לתחיה, בב"א, ורוחו עוד קשורה שם במשהו.
נראה שבהתקשרות אל מקום הקבורה של הצדיק נוצר קשר והמשך לענינו הפנימי ושורשו של הצדיק (שצדיקים אף במיתתם קרויים חיים).
כל זה, כמובן, צריך לבוא מתוך התייחסות נכונה. ויש לדעת ולהבהיר שאין מתפללים אל הצדיק (חס וחלילה) אלא לה' יתברך. ובודאי שאין לסמוך על הצדיק - אלא ירבה בתפילה ובתחנונים לה', וודאי וודאי שאין זה כבסיס לאמונה. וחס וחלילה להופכו לפולחן ועבודה זרה, שכן אמרו על משה רבינו - שלא נודע מקום קבורתו - כדי שלא יהפכוהו לפולחן ועבודה זרה (סוטה י"ג: ובמפרשים) וכן יעקב אבינו שביקש מיוסף 'אל נא תקברני במצרים' שלא יהפכוהו חס וחלילה לעבודה זרה.
נציין רק שיש פוסקים שהסתייגו מענין הביקור בקברי צדיקים מכל וכל.