קבלת החלטה

שלום וברכה

מה שאת מתארת קיים כמעט אצל כל אדם אם כי בעוצמות שונות.
נוח יותר להתמיד במצב קיים מאשר לקבל החלטות מול הלא נודע.
ברם, בדרך כלל דווקא נכון כן לקבל החלטות ולא לקפוא על השמרים.
מה עושים ?
מפתחים אישיות המקבלת החלטות. בראש ובראשונה יש צורך באישיות של ענווה, שכן הענווה בונה באדם גם את היכולת לספוג כשלונות, ולא לראות בכך סיבה לפחדים* לאחר מכן מכירים בכך שאנו בני אדם, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת, ומותר לנו גם להיכשל אם בחרנו את הבחירות שלנו בתום לב ובכנות* לאחר מכן, מפתחים את ההכרה כי עמידה במקום אינה מקדמת לשום דבר, ודווקא ההסתערות היא בדרך כלל המענה הנכון לעולמות הקשים שלנו, וכדו'.

לא נותנים לחשש מפני כישלון להשתלט עלינו.
בכלל, לא נותנים לפחדים להכתיב את סדר היום. פחד הוא דבר שיש להתחשב בו, אך לא להעניק לו את עמדת ההשתלטות. המקור לעמדה זו נמצא גם בדברים שאמר הקב"ה למשה רבינו: " הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ". הקב"ה לא אמר למשה "פן יקום העם", אלא שבוודאות יקום העם, ואף על פי כן ציווה להיכנס לארץ ישראל. הסיבה לכך היא שאנו עושים קודם כל את הדבר הנכון, ואף אם הוא יהיה רצוף בכשלונות – לעולם יכתיב את דרכנו מה שנכון לעשות, ולא הפחדים.

זה הכיוון העקרוני של החיים, ואם תאמצי אותו – ייקל עלייך.

כל טוב ובהצלחה