שאלה
שלום וברכה,
לאחרונה שמתי לב שהמון מכרים שלי הולכים למרכז קבלה לעם של ד"ר לייטמן. חלק אפילו הצטרפו לצוות ה"מפיצים" של התורה שלו.
מדובר ביהודים חילונים, עם קצת זיקה למסורת. הבעיה היא שגם הקרובים שלי מתחילים להימשך לזה, נהיה מין טרנד כזה במקום מגוריי על כל הקשור לקבלה, בטענה שזה לא מזיק, אלא מעניין ואפילו מוסרי. (ד"א יש תוכנית ב103FM באופן קבוע של "קבלה")
בכל מקרה השאלה שלי היא כזאת: אני ממש מרגישה שהרבה אנשים נופלים בפח הזה, וחשבתי על להדפיס ולתלות ברחובות דעות של רבנים גדולים בעניין כל לימוד הקבלה ולייטמן בפרט, על העיוות של הדרך, דברים שרבנים אומרים\כתבו.
הבעיה היא הפחד שהם לא יקבלו מה שכתוב וינתקו בכלל כל קשר עם העולם היהודי האמיתי, ועם הרבנים שכותבים שלא להתקרב למרכז הקבלה. כלומר שיווצר ריחוק גדול יותר.
מה אפשר לעשות ע"מ שהדברים יתקבלו עליהם?כי ממה שהספקתי לדבר עם קרוביי שהצטרפו-כולם מהופנטים מהתופעה.
תשובה
שלום לך.
אכן, אני חושב שאין טעם לדבר איתם ולהוכיח להם שהדרך איננה נכונה, כי הם לא יקבלו את דברייך.
בתלמוד (הבבלי, מסכת יבמות דף ס"ה עמ' ב') מופיעה הדרכה בעניין זה: "ואמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע (=שהשומע יקבל ממנו), כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: (לא רק מצוה שלא לומר, אלא) חובה, שנאמר (משלי ט' ח'): "אל תוכח לץ פן ישנאך; הוכח לחכם ויאהבך"
ובאשר לתסכול שתרגישי, דעי כי במהלך ההיסטוריה האנושית, ובמהלך ההיסטוריה של עם ישראל, רבו קבוצות שניסו "לטעום" דברים "אחרים", מסקרנים, אקזוטיים, נראים חשובים ואמיתיים, ואם הדברים לא היו אמיתיים- אותן קבוצות נמוגו ונעלמו, חלקן אפילו נשכחו לגמרי. הקב"ה רוצה שהאמונה בו תבוא מתוך בחירה חופשית, ולכן נותן אפשרות לבני האדם לטעות. והוא, הקב"ה, אינו "מפחד" שמא "כל העסק ילך לו לאיבוד". יש בו אמונה גדולה בנו, בני האדם, שבסופו של דבר, החברה האנושית תמצא את הדרך הנכונה להתקרב אליו. אנו אומרים זאת כל בוקר ב"מודה אני...", עם פקיחת העיניים שלנו: "רבה אמונתך": אמונתך, הקב"ה, בבני האדם רבה. כך אנו צריכים ללמוד מדרכי הקב"ה, שגם אמונתנו בבני האדם תהיה רבה...
חג שמח!