קביעת חתונה

שלום וברכה
אנו יודעים שמצווים אנו להצטער על מותו של אדם מכיוון שהפרידה היא דבר קשה וחסרונו של אדם טוב בעולם הוא גם כן דבר קשה, והיהדות נותנת גם מקום חשוב לצער הטבעי.
כאשר מנתחים את הדברים במבט אמיתי יודעים אנו שעל פי אמונתנו היהודית הנשמה רק ביצעה כאן תפקיד וממשיכה הלאה וזהו מהותו של האדם בעולם, ואין איש הנשאר פה מעבר לכמה עשרות שנים, עובדה שאני מסכים שמאד קשה להפנים אותה, אבל חשים בה יותר עם פטירתו של אדם קרוב.
לאור הדברים הללו החיים וההמשכיות של אלו החיים ועדין בעיצומה של המשימה הקדושה הם עדיפים וגם הנפטר אינו מעוניין שאנו נפסיק את חיינו וקל וחומר ניבטל מפריה ורביה והבאת אנשים נוספים לעולמו של הקב"ה.
ההלכה אפילו אומרת שאם נפטר אביו של חתן או אמה של כלה עורכים חופה והאבל מצווה לקיים את ימי אבילותו רק בתום ימי השבעה, ומעבירים את המת מלפני הכלה ועוד דוגמאות לכך.
לפיכך במיוחד כשמדובר על סבא של אחד מבני הזוג אין בכך שום מעלה וטובה עם הנפטר אלא רק להיפך אם הוא כביכול הגורם לעיכוב החתונה.
בברכה