שאלה
אני לא מבינה, איך אומרים שהעוה"ז הוא רק פרוזדור, זה גורם לאנשים לחשוב שהחיים פה מיותרים, שאין פה שום משמעות. בכלל כל המחנכים והאנשים שמשפיעים על החברה שלנו גורמים לחשוב (משדרים את זה, לא אומרים במפורש) שהמוות יותר קדוש מהחיים, אם זה באמת היה ככהלא היינו מצווים ב-"ונשמרתם", עם כזאת התייחסות לחיים איך מתפלאים שאנשים מתאבדים? אם נמשיך לדבר ככהעל המוות ועל כמה טוב בעולם הבא, לא שאר פה אף אחד! רק אני ועוד כמה אנשים שחושבים כמוני (לא מצאתי עדיין כאלה) שהמוות זה דבר נורא ושחשוב לחיות!!!
ואולי באמת אני טועה? אנחנו פה בחזרה גנרלית ואין למציאות שלנו כאן שום משמעות?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
העולם הזה הוא כפרוזדור לפני העולם הבא אך החיים שלנו בעולם הזה הם מטרה בפני עצמה.
עייני נא בספר מסילת ישרים בהקדמה וראי שהרמח"ל כתב זאת במפורש. והוא ממשיך ואומר שכיוון שחיינו הם מטרה כאן בעולם יש לנו להיות שמחים מעונגים ומאושרים !!!
דעי לך כי התורה מחנכת אותנו לחיות על קידוש השם.
(חוץ מ 3 דברים שבמציאות מיוחדת ומסויימת יש למות ולא לעבור עליהם כמו בסיפור על חנה ושבעת בניה )
כדאי לך לעיין על נושא זה בספרי "אמונות" (2 כרכים).
אני מעתיק לך את דברי הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד:
"כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו,"
וכך אמרה התורה "וחי בהם" ולא למות. כי התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום והתחשבות .
עייני בתשובתי וגם הקישור שמופיע בתוך התשובה ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=20107
בברכה,
עוזיאל.