שאלה
מאז ומתמיד הקשר שלי ושל אמא שלי היה לי קשה. לפני שנה התחתנתי ומאז אני סובלת ממנה הרבה יותר.
כמה דוגמאות: לפני חודש עברנו לאיזור הצפון בזמן המלחמה, על המעבר החלטנו עוד לפני המלחמה ופעלנו כדי לעבור בזמן מכל מני שיקולים (כמו שאנחנו היינו גרים בגבעה שלא מגיעה אליה תחבורה ציבורית ואין בה דבר חוץ מקראונים ואני בהריון, ולצאת ולהכנס לגבעה זה קושי עצום, ועוד כל מיני שיקולים שלנו)אמא שלי ניסתה ללחוץ עלי לשנות את דעתי ולהתערב לנו בהחלטה, היא לא רק דיברה איתי אלא גם שלחה את אחותי שתשכנע אותי ולאחרונה התברר לי שהיא דיברה גם עם בת דודתי שלא היתה מוכנה להתערב, בעצם היא ניסתה להפעיל את כל העולם כדי שאנחנו לא נעבור.
היא מנסה די בכוח לגרום לי לשתף אותה בחיי הפרטיים מה שגורם לי להתרחק ממנה עוד ועוד- כמו לאן אני נוסעת, ומה חדש וכדו'
אם אני לא ענה לה בטלפון כי אני עסוקה ויש לי דברים חשובים אחרים לעשות, אז כל טלפון/פלאפון וכדומה יצלצל וגם אחותי תצטרף למאבק להשיג אותי.
והצער הכי גדול שלי ממנה זה שהיא יודעת שהיא מתנהגת כמו חמתה שהציקה לה בתחילת הדרך, והיא זוכרת את הסבל ובכל זאת היא מתנהגת כמוה ומצפה ממני שאני אשתף איתה פעולה ויגיד אמן לכל מילה שלה.
מצד אחד זאת אמא שלי ואני משתדלת לכבד אותה עד כמה שאני יכולה, ומצד שני אני מתוסכלת נורא מהיחס שלה אלי ומרגישה שאין לי איך לדבר איתה
תשובה
אני מניח שאמך אוהבת אותך, אך הדרך שהיא בוחרת לגלות אהבתה, איננה אהובה עלייך. השתדלי לשמור על כבוד אמא, דבר שאת כותבת שאת משתדלת. את לא צריכה להתחשב ברצונות של אמך בקשר למקום המגורים, הלימודים שלך, העבודה, דרך חינוך הילדים וכו'. אך גלי כבוד לאמא. את יכלה להסביר לה את שיקולייך, ולהגיד לה שאת מעריכה את העצה שלה, אך את ובעלך החלטתם אחרת...
לגבי הטלפונים המטרידים, נסי לשנות "טקטיקה": או- לקבוע יחד עם אמא מתי מדברים בטלפון (ימים, שעות) כדי שזה לא יפריע לא לך ולא לה. או: תהיי את זו שיוזמת את הקשר. הקדימי אותה בשיחת הטלפון. (נראה לי שאמא מרגישה שאת לא רק שלא שומעת לעצותיה, אלא גם לא רוצה לשמוע את קולה, וקשה לה עם זה, אז היא "נכנסת לך לורידים"...)
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם