שאלה
שלום כבוד הרב , הבנתי שאתה בין היתר פסיכולוג והבעיה שלי היא בעיקר נפשית , האם תיתכן אהבה חזקה ביותר למישהי שיושבת עמוק בתוך לבי ובמוחי אך בגלל הבדלי רמות דת היא לא מתגשמת ? הרי הדת ידועה כמקרבת לבבות , כתוב בה שמצווה להיות שמח , אך אהבה שלא מתגשמת היא כאב וצער עמוק שקשה מאוד להפתר ממנו וגורם לבעיות נפשיות ובריאותיות , אני רוצה להיות שמח , מאושר, אך לא יכול, על פניו זו נראית מצווה קלה שכל אחד ניתן לקיימה אבל היא קשה לי מתמיד , רבים ייעצו לי להמשיך בחיים ולנסות לצאת מזה אבל הדבר לא עוזב אותי ויש לי הרגשה שזה רק מתגבר בתוכי , האהבה זו אחת הרגשות החזקות ברגע שהיא פורצת ומה שנותר לי זה להמשיך להתפלל שאכן תתגשם בבוא היום , אבקש את עזרתך בנושא , תודה מראש...
תשובה
ב"ה
רוב שלומות
ראשית, תשובותי במדור זה הן תשובותיו של רב וולא של פסיכולוג.
משאלתך לא ברור האם רמתך הדתית "פחותה" משל הבחורה או ההיפך. הבה ונניח שרמתך "פחותה" - האם תהיה מוכן להעלות את רמתך? ואם לא האם ח"ו תהיה מוכן להנמיך את רמתך הדתית?
התשובה היא שלא ניתן "לזייף" בתחום הנקרא 'רמה דתית'. 'דתיות' מחייבת כנות פנימית בסיסית.
ולכן, עליך לדעת שנישואין אינם רק אהבה רומנטית עזה מהסוג שאתה מתנסהבה עכשיו. חיי נישואין משותפים פירושם למשל; גידול ילדים - לאיזה בי"ס נשלח את הילד? לאיזו תנועת נוער? איך יסתפר? איך יתלבש? האם תהיה בבית טלויזיה. אולי וידאו?
או; איך נבלה את שעות הפנאי? האם שיעורי תורה סביב השעון? או שמא חברים, בילויים, סרטים?
במילים אחרות - החיים המשותפים מקיפים 24 שעות ואת כל רבדי החיים כולם {כיצד מתלבשים, מה תוכן חיי הפנאי? כיצד מתלבשים? כיצד מחנכים? וכו' וכו'}. ולכן שים אל לבך, שהשאלה איננה רק שאלת האהבה, אלא האם אנחנו יכולים לקיים חיים משותפים באופן שיאפשר לשנינו להתפתח.
לכן - בחון, האם יש סיכוי לחיים משותפים. זאת השאלה.
גם אחרי תושבתי אתה תמשיך לחוש את תחושותיך, אך נסה לקבל החלטות על סמך שכלך, התל קשר חדש - וסוף הטובה ללבוא.
בברכה
רפי פוירשטין