צעירה ומרגישה לחץ להתחתן

שלום לך,

ההרגשה שלך טבעית ביותר! את נמצאת בשלב בו קיים הרצון להקים בית ולהגשים את כל מה שגדלת עליו ואגרת בתוכך. אצל כל אחד ואחד השלב הזה מגיע בשלבים שונים – כך שהגיוני וטבעי ביותר שהגעת לשלב הזה, כך שאין ממה לדאוג. =)

השלב הזה של המעבר בין גיל התיכון-נערות לבין שלב הבגרות-בשלות הינו שלב מלא תהיות ובלבולים. מצד אחד "רגע! רק עכשיו סיימתי את התיכון, אני רוצה להמשיך לבנות את עצמי" אך מצד שני הנפש מרגישה רצון לפרוץ, להגשים את עצמה. אז איפה אני בכלל?? פה או פה?? תעזרו לי להבין! להחליט איפה אני! לבנות בית או להמשיך להבנות?

הבעייתיות בשלב הזה שלמעשה, כמה שקשה לשמוע – אף אחד לא יכול להגיד לי למעשה מה להחליט. וזה מבלבל כל כך!!!

אז מה כן עושים?

קחי לעצמך ניסוי קטן: נסי לבדוק כמה אנשים ג'ינג'ים יש ברחוב, לא הרבה, נכון? תתחילי לחפש אותם! נשמע מוזר, נכון? מה הקשר? בבת אחת תתחילי לראות כמה ג'ינג'ים מסתובבים ברחובות! הנה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד… כשאדם עסוק במשהו או חושב על משהו – כל הזמן הוא יראה אותו, כל הזמן הוא ימצא אותו ופתאום הוא יראה שאותו דבר קיים, ובלי סוף.

אל דאגה, את לא באמת צריכה לחפש ג'ינג'ים… פשוט, דבר ראשון, צריך להבין שאת לא לבד. את לא היחידה שמרגישה את זה ואת לא היחידה שפתאום כל העולם "מדוייט" לו. כל מי שמגיע לשלב הזה, בגלל שהמחשבה שלו כל הזמן עסוקה בשאלות הללו – הוא כל הזמן יחוש שהוא חי בעולם שכל כולו ענייני נישואין.

לפי זה, כנראה המחשבות שלך נובעות יותר מהתהיות "אני רוצה להתחתן, להיות כמו ה'היא' ולהתחתן עם מישהו שדומה ל'הוא'"

ומצד שני מתעורר בך הקונפליקט - "האם אני מתאימה לחתונה או לא? האם מתאים לי להתחתן עכשיו או לא?"

בשביל לענות על זה - ננסה להיות אובייקטיביים. האם הרצון שלך להתחתן נובע כתוצאה מ"לחץ" מסיבות חברתיות שונות - כולם מסביב כבר יוצאות, חברות כבר התחתנו, המשפחה לוחצת וכו' - נכון, זו עדיין אינה סיבה מספיק טובה ואולי כדאי לחכות עוד שנה, כיוון ש[שום דבר] שנעשה כתוצאה מלחץ ולא מתוך שלימות אמיתית- אינו טוב. אם נתחיל להפגש רק כדי להוכיח לסביבה (ולעצמנו) ש"הנה, גם אנחנו נפגשים. גם אנחנו בדייטים. גם אנחנו בדרך לחתונה" - אנחנו גם נבחר את הבן-זוג שלנו באופן כזה, ואז... אוי ואבוי....

אז מה כן עושים? "שיקפצו כולם!"! לא מקצרים את הרווקות כדי שיהיה [לאחרים] טוב! ולא כתוב בשום מקום באיזה גיל נשים צריכות להתחתן (מה שלא כך לגבי גברים...), במיוחד ובמיוחד שאת רק בת 19! נכון, יש הרבה כאלה שממזמן יכולות, רוצות להתחתן ואפילו מתאים להן - אבל לא כל אחת כזו!

שוב, נסי להבין האם זה באמת מתוך רצון אמיתי להתחתן או שמא זה כי הסביבה רוצה שתתחתני.

במידה ולא מדובר בלחץ בלבד, ובדקת עם עצמך שאת בשלה ומוכנה לחיי נישואין (ולא סתם ללבוש את שמלת הכלה, לרקוד במרכז המעגל ולהתחיל לשים כיסוי ראש...) - אז הדאגה שלך היא טבעית ביותר!

ואז כמו בכל דבר בחיים צריך לעבוד בשני שלבים עיקריים: תפילה והשתדלות, וזה ללא זה לא מועילים כלל.

התפללי להקב"ה שיעזור לך, ש[מתי] שאת צריכה למצוא את זיווגך תמצאי אותו בלי סיבוכים ודאגות כלל וכלל. ע"י תפילה ניתן להשיג הכל! זה כלי מאוד מאוד חזק ובנוסף זה גם מרגוע לנפש. ברגע שאנחנו יודעים שיש בורא לעולם שמנהל לנו את החיים, אין שלווה יותר גדולה מזה.

פשוט להתפלל לה', לא רק על ה"מתי" אלא גם את על הבעל שאת רוצה לזכות בו.

אחרי שהתפללנו, ברגע שמרגישים בשלים - אפשר להתחיל להשתדל. להתחיל "לזרוק" לאנשים שתשמחי לקבל הצעות, הורים, חברים וכו'. הכי חשוב בלי לחץ! בלי נואשות! וגם אם יש "תקופת יובש", זה לא בגלל שאף אחד לא רוצה אותך חס וחלילה אלא בגלל שה' רוצה לטובתך והוא יודע שעכשיו זה לא הזמן הכי מתאים (לדוגמא – הוא רוצה שתשקיעי יותר במדרשה, רוצה שתתפללי אליו יותר מבפנים וכו').

ותזכרי שבכל מקרה ההשתדלות צריכה להיות במינון נכון. כל מטרת ההשתדלות שהאדם עושה זה רק כדי להראות שאנחנו לא סומכים על הנס.

"הרבה שלוחים למקום", וכשיגיע הזמן שתצטרכי לפגוש את הבעל לעתיד, מה שלא תעשי – הרגע הזה יגיע!

[לאדם מאמין אין דאגות, וכשישנן - התפקיד שלהן הוא אך ורק כדי לעורר אותו כדי שהתפילה תגיע יותר מבפנים].

אני ממליץ לך לקחת את זה כמשפט לחיים, כמוטו. =)

המון בהצלחה בהמשך!

נתנאל.
netanel.weiss@gmail.com