שאלה
שלום רב,
האם צניעות זה מדאוריתה?
אני נמצאת בטיפול נפשי וככל שאני מגלה את עצמי ברצוני להפחית את החומרה של צניעות ששחמרתי. אני מגדירה את עצמי כדתייה לאומית (אחרי שחזרתי בתשובה) והולכת כמו חרדיה: שרוולים ארוכים, חצאית ארוכה ואני הולכת עם כיסוי כמעט מלאה וכמעט שלקחתי על עצמי כיסוי ראש מלא. עד הפגישה האחרונה שהוא אמר שאם אני אעשה יותר מה שאני "רוצה" אני אהיה יותר מאושרת. אני לא חושבת להוריד לגמרי את בגדי הצניעות אלא ללמוד בגדים רחבים כמו שאני אוהבת, שמלות צנועות, שרוולים קצרים (לא כתפיות ) עם כובעים כמו שאני שמה עכשיו או לחלופין מטפחת קצרה. החלה הדרדרות?? אני מפחדת שיום אחד אלך בלי המטפחת ועם מכנסיים קצרים. אבל להודות, תמיד רציתי להוריד את הכיסוי ראש כי אנשים מסתכלים עלי כעל דוסית ואני הכי קלילה שיש. אני מקפידה על מקווה שבת ומנסה להבעביר הלאה לילדתי. אשמח אם תוכל להאיר את עיניי בעניין.
שפע ברכות ורוב תודות
תשובה
שלום
לא טוב ללכת לטיפול אצל אדם שאינו ירא שמים. יש להם תרבות שונה משלנו, ועולם שאינו מגיע מטהרה ושהשכינה אינה שורה בו.
עלייך להתחזק בצניעות, ולא לעבור על איסורים.
ממה שאת מתארת נשמע שאת לחוצה ויש לך צורך לשנות את חייך כך שתבחרי בחירות גמורה את הכיוון שלך.
זהו צעד חשוב, והאמונה נבנית עליו.
אסור שהצניעות תתפס בעינייך כדבר הכובל אותך או מכאיב לך. צניעות היא האור של הטהרה בחיינו, יש בה התמקדות ברוח האדם ובאישיות שלו ולא בתאוות שלו.
כדי להקל על עצמך, תוכלי ללכת עם שרוולים עד המרפק ולא ארוכים, ותוכלי ללכת עם חצאיות עד הקרסול, ואם יש לך צורך נפשי- גם עד מעט אחרי הברך.
בכיסוי הראש אל תגעי, השארי עם כיסוי ראש שיוצאים ממנו מעט שיערות ברוחב שתי אצבעות ולא יותר.
והעיקר- זיכרי שהתורה והאמונה הם החוזק שבחייך, הם האישיות האמיתית שלך, הקיפי עצמך בקהילה דתית ובאנשים מטפלים יראי השם.
בהצלחה