שאלה
הרב שלום, רציתי לשאול שאלה שממש מטרידה אותי כל הזמן.בנושא שמירת העיינים.
לפני שלמדתי את ההלכות בנושא ידעתי שיש דברים לא צנועים וזנות שאסור להסתכל עליהם אך מאז שראיתי שאסורה גם כל הנאה באשה ואפ' קטנה ביותר ולזמן קצר אני חושב שכמעט כל מבט על אשה גובל באיסור אני מרגיש שעצם ההלכה הזו גורמת לי לחשוב כל הזמן על הנושא הזה הרבה יותר הרהורים ויותר הנאה מכל מבט שלי(וקשה לי מאוד לשמור על זה)האם יש דעה יותר מקילה שאפשר לשמור איתה את הטבעיות הנורמלית ודרך הארץ?האם זוהי דרכה של תורה?
לומרות שבתוכי אני מרגיש שאם אעשה זאת אגיע לקדושה גדולה אך זה קשה במיחד אם יש דעה מקילה שאוכל להתחיל בה ואז להתקדם שכן עכשיו אני מסופק האם זה חומרא שבא ליידי קולה אשמח אם הרב ירחב מעט בנושא זוהי מעין שאלת חיים בעבורי..
תשובה
שלום וברכה
מה שאתה כותב עליו הוא אחד המניעים המשמעותיים שלי. הצניעות והקדושה הם נשמת אפי, ודווקא מכוחם אני סובר כי לעתים הרדיפה המתמדת אחר נורמות מעוותות מביאה לידי הרבה הרבה פחות צניעות. עצם העובדה שכל אישה מוגדרת כאיום, וכל דיבור עם נשים כמעשה המוביל לעבירה מביאה די מהר למציאות שהיא הפוכה לחלוטין מצניעות.
שמעתי פעם משפט יפה: ליצר הרע לא איכפת אם האדם יצליח להתמודד איתו או ייכנע לו. העיקר שהוא יתעסק איתו כל הזמן.
על כן, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לחיות על פי ההלכה, שהיא כל כך חכמה וכל כך בהירה וכל כך פשוטה. ההלכה אינה אוסרת לדבר עם בני אדם כולל נשים, ואינה אוסרת לחיות ביחסים פשוטים בין בני אדם. ההלכה אוסרת, וזה מודגש בתורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" להסתכל בנשים מתוך מניעים מיניים, וזה מאבק פנימי שעל האדם לעמוד בו ולהקפיד עליו. אפילו באצבע קטנה של אישה אין להסתכל במבט עם מניע כזה.
זו הדרך ההלכתית לחיות בה, והיא מביאה להרבה יותר צניעות וקדושה.
כל טוב ויישר כוח