שאלה
שלום הרב.
חיפשתי תשובות לשאלה שמפריעה לי כבר הרבה זמן, אבל לא הצלחתי למצוא.
למה אני צריכה לשמור על צניעות רק כדי שבנים לא יחטאו?
לא רק לצניעות הבגד אלא גם התבלטות באישיות לפני בנים.
אני הולכת במכנסיים,לא חינכו אותי שיש בזה איזו שהיא בעיה.
כשאני הולכת במכנסיים זה בגלל שככה נוח לי ולא כדי להתבלט.
(אני חושבת שזה גם יפה.)
אז למה יש מקומות שמונעים ממני להתלבש ולהתנהג איך שנוח ואיך שאני מעדיפה?
ויש לי עוד שאלה בהקשר:
בסניף שלי לא מרשים לבנות להופיע אם אין להן חפץ כלשהו ביד (כגון: פונפונים, סרטים, סטיקלייטים, דגלים וכו'), מה ההבדל אם אני מופיעה כמו שאני או אם אני מופיעה גם עם סרט כחול ביד???
תודה רבה,
יפה.
תשובה
שלום וברכה
השאלה שלך כל כך נכונה, ולפיכך ברור שצריך לבחון חלק מנקודות ההנחה שיצרו אותה, כדי להתיר את הפלונטר:
א. חובת הצניעות של אדם, נשים וגברים, אינה נובעת מיסודה רק כדי שלא להחטיא את השני. חובה זו היא חובה עצמית – אנו לבושים בצניעות בעולמו של הקב"ה כחלק מהבגדים הראויים ומצורתו הראויה של אדם. חיות הולכות ערומות, ואילו בני אדם מודעים לגופם, ומתנהגים כלפיו באהבה מחד גיסא ובצניעות מאידך גיסא.
ב. במקביל, ישנה חשיבות בצניעות גם כדי לסייע לחברה כולה לחיות בצניעות. זו משימה שגם מוטלת על הנשים, והן חלק מכינון צניעות בחברה כולה. בשל העובדה שגברים נמשכים לנשים יותר – הן מסייעות יותר.
ג. איסור ההליכה במכנסיים אינו מתחיל מדיני צניעות. התורה חותרת לקראת לבוש נשי חד משמעי ולבוש גברי חד משמעי, והמכנסיים נחשבים כלבוש גברי. נכון הוא שיש לכך גם היבטים של צניעות, אולם לא זה היסוד.
ד. מהותה של קדושה היא נסיגה לאחור, ואי עשייה של כל מה שנוח לנו ואנו מעדיפים. קדושת השבת יונקת מנסיגה לאחור בעשיית מלאכה, ואנו לא עושים את מה שאנו רוצים אלא מקדשים את השבת. כך הוא גם היחס לגוף שלנו – אנו נסוגים מעט לאחור ממנו, ולא עושים את כל מה שאנו רוצים, כדי לחיות חיים של קדושה. על כן, העובדה שזה נוח יותר ושזה מה שאנו מעדיפים אינו השיקול המכריע היחידי.
ה. אני לא מכיר את השיקול של הסניף שלכם ולכן אני מתקשה לענות על שאלה זו.
כל טוב