צניעות - הלכה או מנהגים?

בס"ד

שלום וברכה,

1. ישנם חלקים של גוף האשה [שחייבים מן הדין] להיות מכוסים ולא בגלל מנהג המקום. עייני בשולחן ערוך אורח חיים סימן ע"ה ובמשנה ברורה אורח חיים בסעיף ק"ב ובסעיף ק"י. מכאן שלא נכונה כלל הסברה ששמעת שאין ידועים הלכות בענייני צניעות בכלל וצניעות הלבוש בפרט.

2. אין זה נכון כלל שלפני מאה שנה מי שהלכה עם חצאית עד מתחת לברך היתה נחשבת למופקרת!! מפני שההלכה מורה שהדבר מותר! ואבאר זאת בסעיף הבא.

3. יש חיוב לכסות את השוק של הרגל. יש אומרים עד הקרסול ויש אומרים עד הברך. הפרי מגדים ע"ה מ"ז ס"ק א - מהרגל עד הברך אפשר שאין חשש. וכן ידועה פסיקתו של בעל המשנה ברורה החפץ חיים (שם. ע"ה ס"ק ב') שמותר ללכת בכיסוי עד מתחת לברך.

4. יש להזהר זהירות מופלגת שהברך תהיה מכוסה ולא תתגלה מעל מן המעל בכל מצבי הגוף כגון: ישיבה, הרמת ידיים, התכופפות, ריצה וכו'. לכן יש שפסקו שאורך השמלה צריך להיות 10 ס"מ מתחת לברך. והשמלה צריכה להגיע עד למטה מן הברך אפילו אם לובשת גרביים אטומות.

5. אף שההלכה כמו שכתבתי בסעיף 3 שמותר ללכת בכיסוי רק עד מתחת לברך מכל מקום הרב צבי יהודה הכהן קוק הביע צער גדול על הכרעה זו. אך אע"פ כן זאת היא ההלכה ועל המחמירים תבוא הברכה.

6. דווקא על מי שהולכת עם שרוולים שלא עוברים את המרפק. המשנה ברורב כותב: "אבל זרועותיה ושוקה (הזרועות והירך) אפילו רגילין לילך מגולה [כדרך הפרוצות אסור]".

יהי רצון שהקב"ה ישלח לנו ולכל עמו ישראל גבורה אמיתית לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתנו באהבה.

כל טוב!