שאלה
כבוד הרב,
כמה פעמים יצא לי להיות בסיטואציה שאני לא יודעת אם מותר לי להמשיך לעשות את מה שאני עושה,
א. פעם הייתי בחוף נפרד יום בנות ובאו כמה בנים אמרנו להם שזה חוף נפרד וכו' והם לא זזו.
ב. בל"ג בעומר היינו כמה בנות ושרנו (כל אחת שרה קול אחר [קול שני] כך שמבחוץ אפשר לזהות מי שרה מה)ליד המדורה ולפעמים עברו בנים והמשיכו הלאה כשהם עברו היה מותר לנו להמשיך או שכל פעם להפסיק?
ג. אח"כ באו כמה בחורים עשו מדורה ליד שלנו ובקשנו שיעברו למקום אחר לפני שהם התמקמו והם לא רצו...
ד. מה אני אמורה לעשות במצבים כאלה מצד אחד אני רוצה לחיות ואני ריסנתי את עצמי מלא(עד לפני שנתיים שרתי ורקדתי ברחובות) וכבר די יש דברים שאני כבר לא יכולה!!!
מצד שני דווקא בדור שלנו אני מרגישה אחריות לשמור יותר על הקדושה והצניעות בעם וזה כל כך קשה!!!
אשמח מאד לתשובה שתכוון אותי...
אני באמת רוצה לעשות את הדבר הנכון.
פשוט תודה מראש,
אחת מהעם.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
[א. ]מהדין אינכן צריכות ללכת מהחוף, אבל אם זה קורה באופן קבע - חפשו חוף אחר.
[ב. ]מהדין אינכן צריכות להפסיק לשיר - אבל "להפסיק" זוהי מידת חסידות שראוי לנהוג בה.
[ג. ]לא יפה מצידם. אבל צריך להפסיק לשיר (ואינו דומה לסעיף א' כין ששם הם חוטאים במתכוון.
[
ד.
אשריך!
אשריך!
אשריך!
]
הצניעות לפעמים גורמת תחושה של צמצום החיים, אבל באמת הקדושה היא החיים! ["ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"].
ולכן בבית המקדש היה אסור להכניס מוות או מה שקשור למוות. ושם היתה שירה ושמחה וריקוד גדול.
גם את צריכה לדעת לכוון את כל מאורעות החיים לקדושה ולא לדכא אותם.
זה הכיוון הכללי שצריך לחשוב היטב איך מישמים אותו, אבל יש אין סוף נתיבים של "חיים" ו"קדושה" שמעצימים אחד את השני.
בהצלחה!!