שאלה
יש לי שאלה בנושא הלכתי שאני רוצה לברר עליו פרטים ומקורות ואשמח להעזר בכם. הנושא הוא צניעות גברים.
יש סוגיא בשבת (מא ע"א) המעמתת את יסוד הצניעות בין גברים אל מול האיסור כפירה בבריתו של אברהם אבינו. הגמרא מכריעה שבכניסתו, כאשר פניו לנהר יגלה ערוותו וביציאתו יכסה.
אולם לא מצאתי דין זה מוזכר לא ברמב"ם לא בטור ולא בשו"ע, אשמח אם מישהו יעזר לי לברר מקורות בעיקר של פוסקים ראשונים אחרונים העוסקים בהלכה זו ובכלל בדין של האיסור\היתר\חובה לגלות ערוותו בפני גברים.
תדוה רבה
שלומי
תשובה
בע"ה
שלום רב,
הדיון בגמ' שם הוא לא לענין חובת הצניעות בפני גברים אלא בשאלה האם מותר לאדם לכסות על ערוותו שאז נראה ככופר בבריתו של אברהם אבינו. מסקנת הגמ' היא שבי רב אשי היו יורדים זקופים כדי להראות שאינם מתביישים במילתם והיו עולים כפופים כ, כלומר שהתירו לעצמם לעלות ולהסתיר את הערווה משוןם צניעות. מותר ולא חובה!
אמנם, עיין בסימן ב' בשו"ע ובאחרונים לענין מתי מותר לאדם להיות ערום אף כשאין שם אחרים או אפילו אם יש כגון בנהר או במרחץ, שאז בפשטות אינו לבד.
בברכה, אליעזר