ציצית רגילה ללובשי תכלת

שלום וברכה!

למעשה אתה יכול לשים ציצית עם פתיל לבן ללא פתיל תכלת. הסברא היא אינה סברא של תכלת לא מעכב את הלבן כי אין זה קשור לכאן. כאן מדובר על דיני מנהג וקבלת הנהגות טובות בנדר. אתה קיבלת את הדברים בתור הידור בעלמא ולא בתור איסור או חומרא של דין. וכבר כתב פרי חדש באו"ח ס´ תצו שדבר שאינו אסור (במקרה שלנו חובה), אלא משום מילתא יתירא (הדוגמא של פר"ח מצה שמורה בפסח) לא צריך התרה למנהגו כלל. ברם הרב משה פינשטיין באגרו"מ יו"ד ח"א ס´ קכז ענף ט חולק על זה ודורש התרה. ברם יש לפסוק לא כדברי אגרו"מ וזה מכמה צירופים לקולא:

א. לגבי תכלת של היום יש ספק גדול אם זה הידור בכלל. וזה בנוסף לכך שיש מחלוקת איזה תכלת אמיתי ואם יש אמיתי בכלל. כלומר אין כאן הידור ודאי כלל.

ב. יש סוברים שתכלת של היום במידה ואינו אמיתי גרוע יותר מאשר לילך בלי ציצית כלל כי הוא פוסל את שאר הפתילים ואז נמצא שאדם הולך עם 4 כנפות ללא ציצית ומבטל מצוות עשה. ברם, דעה זו קיצונית מאד ודחויה להלכה. אך לצורך צירוף שאין כאן הידור ודאי ניתן לצרפה.

ג. הסברא העיקרית. ע"פ דברי הציץ אליעזר בחלק ט"ז סימן ג האומר שאם מדובר על הידור שהוא לא מעיקר הדין (והרי כך אתה סובר ויש פוסקים הסוברים שתכלת של ימינו אינו אמיתי והוא לא מעיקר הדין כלל), אז אם זה גורם לביטול מצווה (אם אין לך תכלת תצטרך ללכת בלי ציצית בכלל ואז אתה לא מקיים מצווה, למרות שאינך מבטל מצווה ממש כל עוד אין לך בגד בעל 4 כנפות), אז מותר לעבור על המנהג והנדר. וגם הנצי"ב במרומי השדה ברכות ו:) אומר שדבר שנעשבה לנדר אם כך נהג האדם, אומרים כשבאה מצווה לידו רשאי לשנות מנהגו משום שעל דעת זה נודר. כלומר גם אם לא נקבל לדינא דברי פרי חדש ונצריך התרה למנהג הנעשה מתוך הידור, עדיין נתיר לאדם לשנות ממנהגו גם ללא התרה כאשר הוא מחמיץ מצווה כי יש לנו פוסקים האומרים שכל מנהג שהנהיג אדם על עצמו נדחה ברגע שהוא צריך לקיים מצווה כאשר הנדר שבמנהג לא מאפשר לעשותה. לכן במציאות כשאין לך תכלת לא תקיים מצוות ציצית כלל, המנהג לא תקף.

מכל האמור יוצא שגם למי שנהג לשים ציצית עם תכלת אין כל איסור לשים ציצית בלי תכלת כאשר אין לו אפשרות להמשיך במנהגו והוא מחמיץ מצווה. מכאן אינני מבין את דברי האוסרים.

בברכה,

חיים בריסק