ציווי על הרגש?

שלום,

סליחה על האיחור במשלוח התשובה. באמת שאלת שאלות חשובות.
יש בתורה כמה מקומות שישנן ציווים על הרגש. יש מצוות שמחייבות "אהבה" - לגר ולכל יהודי. אמנם בספרי ההלכה תרגמו את הציווי לכיוון של מעשים, אבל אין ספק כמו שכותב הרמב"ן על "ואהבת לרעך כמוך" שיש במצוות אלו גם ציווי על אהבה ממשית בנפש.
יש גם מצוות הקשורות לשמחה, כמו "ושמחת בחגך". גם כאן היה קרבן שמחה ויש לקנות דברים ממשיים לפני החג לשמח את המשפחה. יחד עם זאת בוודאי אנו אמורים לשמוח בפשטות.
יש עוד דוגמאות. בכל המצוות הללו יש לשאול את השאלה ששאלת - כמו בשאלה על הפחד במלחמה.
בכל המצוות הללו כולל במצווה ששאלת עליה יש יסוד אחד משותף. אדם איננו יכול באותו רגע בו הוא נצטווה על רגש או על הימנעות מרגש לגבש בתוך נפשו את היכולת לקיים את המצווה. אדם חייב לעצב ולכונן בתוך עצמו את הבסיס לעניין בעבודה לאורך זמן כך שבאותה שעה בה שייכת המצווה הבסיס הזה כבר איתן וחי בנפשו.
למשל, בציווי לחיילים שלא לפחד ההנחה היא שיש לאדם להכין את עצמו מבחינת האמונה בחשיבות של ההגנה על ארצו, משפחתו ועמו ומבחינת הביטחון שהקב"ה משגיח על כל אחד ואחד מאתנו ובכל מצב. (גם חיילים שהכינו עצמם בצורה זו עלולים לחוש פחד - אבל בשעת הפחד מתעצמים בתוך עצמם מגודל אמונתם בעניין המיוחד והקדוש שיש להם בשמירה על ידידיהם ועל ארצם האהובה.)
גם בקשר למצוות האחרות הקשורות לרגש, כמו שמחה ואהבה, הרגשות הללו נטועים בנפש מתוך התבוננות ומחשבה תחילה על מה זה נשמה של יהודי, וכמה אנחנו קשורים באמת אחד עם השני, וכמה הגרים עברו והתמודדו בשביל להתחבר אתנו, ואיך כל חג וחג יש לו את היופי המיוחד שלו ואת הנקודה המיוחדת שמחדשת אותנו.
לסיכום - המצווה על רגש מתחילה לא ברגע שאני אמור לחוש רגש מסוים אלא הרבה לפני כן. אני מתבקש להתבונן, להעמיק ולהעריך דברים מסביבי שאני עלול לקחת כברור מאליו והנה מתוך התבוננות אני חש את כוחם וחיוניותם - כולל את עצם השמחה בלהיות בחיים, בלהיות יהודי ובמיוחד בלהיות יהודי בדורות אלו של קיום הברכה לחיות בארץ הפלאית הזאת.
בברכה, דוב ברקוביץ

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה