צורך בבהירות בין קודש לחול

שלום וברכה
הנושא הוא כמובן מורכב מאוד, והוא מחייב הבחנה בין שני נושאים:
א. שמע האמת ממי שאמרה – עולמנו הרוחני אינו עוצם את העיניים מעניינים שונים שנכתבו מחוץ לבית המדרש. עולמות שלמים ברא הקב"ה, ולא כולם מצויים בתוך גרעין הלבה של בית המדרש. על כן, עצם קיומם של ספרים שהם רחבים יותר הוא דבר רצוי, והוא דבר המעשיר את הדעת. כך נהגו גדולי ישראל בעיקר בתקופת הראשונים, ולא מנעו את עצמם גם מספרים שהם אינם ספרי אמונה קדושים. במסגרת זו יש גם ספרים אסורים, וגם ספרים שקריאתם תלויה במניע, כגון ספרי עבודה זרה וכדו'.
ב. להבדיל בין הקודש ובין החול – הרחבת הדעת אינה מבטלת את המדרגות השונות. ארץ ישראל כולה קדושה, אך יש בה מדרגות מדרגות, ויש גם חוץ לארץ. כך גם לגבי ספרות בכלל – יש מדרגות מדרגות, ויש גם דברים שהם מחוץ לעניין. על כן, יש להבחין בין ספרים הנכנסים לבית המדרש לבין אלה שקיימים במקום אך מחוץ לבית המדרש.
ג. מה הקריטריון ? אני נוהג בשני קריטריונים: לא נכנס לבית המדרש ספר שאינו מבוסס על אמונה בתורה מן השמיים – ספר כזה אינו יכול להיכלל בתוך ספרי קודש* לא נכנס לבית המדרש ספר שלא נכתב בדרך בה מנהלים דיונים שונים בהלכה ובשאר ענייני תורה, כגון ספר שכלל אינו מכיר במסורת ובחובת המשכיותה.

כל טוב